לקראת יום הכיפורים נהוג לבקש סליחה באופן אישי מהאנשים בהם פגענו, ורק קבלת ההתנצלות במילים "מחול, מחול, מחול" מאפשרת לכפר על עבירות שבין אדם לחברו. השנה החולפת הייתה סוערת במיוחד, וגם בזירה הציבורית לא חסרו מקרים בהם אישי ציבור - בארץ ובעולם - מיהרו "לשלוף" ונאלצו להתנצל. אז מי ביקש סליחה ממי ועל מה? גיבשנו עבורכם את הרשימה, רגע לפני החתימה בספר החיים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בכיר המתנצלים בישראל הוא כמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסרטון שפורסם ביום הבחירות קרא נתניהו לתומכי הליכוד לצאת לקלפיות והזהיר ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי". לאחר הבחירות, בהן זכה ל-30 מנדטים אך גם ללא מעט ביקורת על יחסו למגזר, אירח נתניהו בביתו מנהיגים בולטים מהמגזר ואמר להם: "לא הייתה לי כוונה לפגוע, אני מצטער".
זו לא הייתה ההתנצלות היחידה סביב מערכת הבחירות של הליכוד: שני סרטוני תעמולה נגנזו - אחד בגלל שימוש בילדים בניגוד לתקנות ואחד בגלל השוואה מעליבה בין עובדי רשות השידור והנמלים לבין פעיל חמאס. הסרטון שכונה "קבוצת התמיכה של נפגעי נתניהו" עורר זעם רב, ובעקבות הביקורת הבהירו בליכוד: "לא הייתה שום כוונה להשוות מישהו לחמאס ולא לפגוע בעובדים רבים ומסורים. הסרטון לא ישודר יותר ואנו מתנצלים אם מישהו נפגע".
בחודש אוגוסט הותר לפרסום כי האזרח הישראלי אברה מנגיסטו מוחזק בעזה. עוד באותו יום פורסמה בערוץ 10 הקלטה בה נשמע ליאור לוטן, נציגו של ראש הממשלה לנושא השבויים והנעדרים, כשהוא נוזף במשפחת מנגיסטו על האשמותיה כלפי הממשלה: "תחליטו מה אתם רוצים - לעבוד ביחד או לעשות הצגות וקונצים". אשתו של לוטן הבהירה כי בעלה אינו גזען, ולוטן עצמו הגיע לבית המשפחה כעבור יום והתנצל: "הדברים אינם משקפים את עמדתי ולא היו צריכים להיאמר".
גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין "כיכב" במצעד: הנשיא נכח באופן תקדימי באירוע הזיכרון להרוגי הטבח בכפר קאסם, אך לא השמיע מפורשות את המילים "התנצלות" או "סליחה". הוא אמנם גינה בחריפות את המעשים, אך ברחוב הערבי טענו כי הנאום לא כלל את בקשת הסליחה לה חיכו. בחודש אוגוסט, לאחר הצתת הבית בכפר דומא בה נרצחו שלושה מבני משפחת דוובאשה, התנצל ריבלין על המעשה והוסיף "בני עמי בחרו בטרור ואיבדו צלם אנוש". המשפט עורר זעם בימין, ופעיל הליכוד ויו"ר סניף המפלגה בבאר יעקב שימי טל יצא פומבית נגד ריבלין ואמר כי "צריך לעצור או לאשפז אותו, הוא חולה נפש". לא חלפו 24 שעות וטל התנצל בפני הנשיא: "חלק מאמירותיי שהוצגו אמש נאמרו בשעת עידנא דריתחא ואין בהן משום כוונה לפגוע בשום צורה ובשום דרך בכבודו, ואכן היה ראוי שלא היו נאמרים חלק מהדברים".
פליטות הפה לא פסחו גם על אנשי רוח המזוהים עם השמאל: השחקן והבמאי עודד קוטלר עורר סערה כאשר נאם בכנס חירום של אמנים ופירט תסריט בלהות בו "אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב". לאחר רצף הגינויים מימין ומשמאל הבהיר קוטלר שלא התכוון לפגוע באיש וכי דבריו לא כוונו בהכרח נגד תומכי הליכוד: "כולנו בהמות". גם השחקנית ענת וקסמן, שבריאיון לדני קושמרו טענה שתומכי הליכוד "הם עם אחר - ביבי אומר להם ערבים והם יוצאים מהחורים", התנצלה על הטון הפוגעני בריאיון ל"פגוש את העיתונות" וקראה בגרון חנוק למתקיפיה להניח לה: "עשיתי טעות, לא אתראיין יותר - עזבו אותי".
בזירה הדיפלומטית: כחלון, לוקסמבורג ו-CNN
בחודש נובמבר אירע הפיגוע המחריד בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, בו נרצחו ארבעה מתפללים ושוטר שמת מפצעיו. רשת CNN שדיווחה על המאורעות הקשים כללה גם את גופות המחבלים במניין ההרוגים ("ארבעה ישראלים ושני פלסטינים נהרגו בירושלים") - ועוררה זעם רב. בעקבות מבול התלונות פרסמה הרשת הבהרה והתנצלות: "הדיווח הראשוני של רשת CNN בנוגע לפיגוע הטרור שהתרחש הבוקר בבית כנסת בירושלים לא ציין בתחילתו את העובדה כי שני הפלסטינים שנהרגו באירוע היו התוקפים", נכתב בהודעה, "טעינו, ואנו מתנצלים על כך".
בחודש יוני, 70 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, התנצלה ממשלת לוקסמבורג על חלקה בשואה וב"סבלו של העם היהודי" בתקופת הכיבוש הנאצי. על פי הודעת ההתנצלות, "חלק מנציגי הרשויות היו שותפים לפשע ואנו מכירים באחריות למעשים הבלתי נסלחים". כ-1,200 יהודים נהרגו בתקופת הכיבוש הנאצי במדינה.
גם בחזית הטעונה מול ארה"ב נרשמה התנצלות אחת - דווקא מצד שר האוצר: ח"כ מייקל אורן מ"כולנו" פרסם השנה ספר על תקופתו כשגריר בארה"ב וגם מאמר תוקפני ב"וול סטריט ג'ורנל", בו מתח ביקורת קשה על נשיא ארה"ב אובמה והאשים אותו בהרס היחסים עם ישראל. ראש מפלגתו של אורן, שר האוצר משה כחלון, התנצל בפני שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו והבהיר כי דברי אורן "הם על דעתו בלבד ואינם מייצגים את המפלגה". גם השר יואב גלנט מ"כולנו" השמיע התנצלות שרבים חיכו לה, כאשר הודה ש"עשיתי שגיאות" בפרשת קרקעות הבנייה, שלמעשה מנעה את מינויו לרמטכ"ל.
הסטטוסים המכורים והחטיפה שלא הייתה
בחודש אפריל סערה המדינה לאחר הדיווח הכוזב על חטיפתו של ניב אסרף: הצעיר ביים יחד עם חברו את היעדרותו של אסרף בסמוך לכפר ערבי וגרם להקפצת כוחות רבים - ולבסוף נמצא בתוך שק שינה כשהוא בריא ושלם. שמואל אסרף, אביו של ניב, התנצל בפני הציבור על הבהלה והחיפושים היקרים: "אני מבין את הכעס של כולם, אני באמת מצטער על כל מה שהוא עשה, אני מבקש סליחה בשמי ובשם כל המשפחה שלי על מה שהיה".
בינואר הוסר דף הפייסבוק המצליח "סטטוסים מצייצים", לאחר שנחשפו ב"גלובס" הסכומים שגבו מפעילי האתר אבי ועדי לן מחברות מסחריות תמורת פרסום בדף. בריאיון ל"תכנית חיסכון" התנצלו השניים בפני הגולשים שחשו מרומים: "אכן עברנו על הכללים אבל מיד הודינו בטעות שלנו, התנצלנו והבטחנו שלעולם זה לא יקרה יותר". לן הוסיף כי הוא "מוכן לחזור ולהתנצל. כל גולש שהרגיש מרומה כתוצאה מזה שלא גילינו - לא יכולנו לגלות ואני מבטיח שזה לא יקרה לעולם".
מ"יד האלוהים" ועד נער הכדורים
זמר הרגאיי היהודי מתיסיהו זכה גם הוא להתנצלות, לאחר תקרית מביכה בספרד: האמן היה אמור להופיע בפסטיבל מוזיקה נחשב, אך תומכי תנועת החרם (BDS) דרשו שלא יופיע אלא אם יצהיר על תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. לאחר שלא הסכים ואמר כי הוא "לא מכניס פוליטיקה למוזיקה" הודח מתיסיהו מהפסטיבל - אך בעקבות הסיקור הרב שניתן לסיפור, מארגני הפסטיבל התנצלו ומתיסיהו זכה להופיע מול הקהל הרב. למרות דגלי פלסטין שהונפו ביציעים, הוא לא נרתע ושר "אם אשכחך ירושלים".
בחודש אפריל התווכח הטניסאי המצליח נובאק ג'וקוביץ' עם מאמנו במהלך משחק - והבהיל את נער הכדורים שהביא לו מגבת. לאחר המשחק פרסם ג'וקוביץ' סרטון התנצלות פומבי, בו הבהיר כי לא התכוון להפחיד את נער הכדורים: "אני באמת מתחרט על כך שהוא נקלע לזה". ג'וקוביץ' אף התנצל בפני הוריו של הילד, וציין כי כאב טרי הנושא חשוב לו במיוחד.
במונדיאל שנערך ב-1986 כבש כוכב הכדורגל הארגנטינאי מראדונה שער לא חוקי, כאשר אגרף את הכדור לשער מול השוער האנגלי והוביל להדחת אנגליה. השופט אישר את השער וזכה לביקורת רבה, והשנה השניים סגרו מעגל: מראדונה פגש את השופט הטוניסאי עלי בין נאסר, התנצל בפניו על הרמאות שזכתה לכינוי "יד האלוהים" ואף הצטלם איתו. כוכב העבר העניק לשופט חולצה מאותה תקופה, עם החתימה: "החבר שלי לנצח", והשניים נפרדו בחיבוקים ונשיקות.