הלהיט של החמאס
כל התופעות שעשו את השנה|צילום:

כל מה שעשה את השנה שהייתה: אם גם אתם פתחתם קבוצת וואטסאפ או הוכנסתם לאחת כזו, זמזמתם את המנון המלחמה של חמאס, גידלתם זקן והפסקתם לאכול בשר או ביצים - אתם חלק בלתי נפרד מהשנה שהייתה. תשע"ד, השנה העברית היוצאת, משאירה מאחוריה שלל סממנים ותופעות שהחלו או התעצמו בה, ושילוו אותנו גם בשנים הבאות: מהשיתוף המוגבר ברשתות החברתיות, דרך הסלפי ואינסוף התרעות לטלפונים החכמים - ועד לאימוץ אורח חיים טבעוני ואפילו חיבה מופגנת לשיער פנים ולבירה גרמנית. זו השנה שהייתה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

טרור מקוון: תקוף, תעשה שיתופים

בשנה שהייתה לא פסקו ואף התגברו איומי הטרור במזרח התיכון וברחבי העולם. אלא שמה שהיה שונה בתשע"ד מהשנים שקדמו לה, היה האופן בו ארגוני הטרור עשו שימוש במרחב הקיברנטי לצורך הפצת תורת השנאה שלהם.



בחודשי הקיץ יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, במהלכו גנב שיר אחד את תשומת הלב הציבורית מהכוכבת של המערכה - כיפת ברזל. מתברר שבזרוע הצבאית של חמאס לא עמלו רק על חפירת מנהרות מתחת לבתים, אלא גם על כתיבה של בתים בחרוזים ללהיט הקליט שחרך את הרשתות החברתיות - "תקוף, תעשה ביגועים". השיר, שהוקלט בעברית קלוקלת אך מליצית לפרקים, נועד להעלות את המורל בקרב לוחמי החמאס במערכה נגד ישראל וגם להפחיד, לא בהצלחה מרובה, מפני ה'זעזועים' וה'וולקנים' של גדודי עז-א דין אל-קסאם.

וכשידידנו בחמאס סיימו לחתור למגע עם הציונים, תפסו טרוריסטים חדשים ומאיימים הרבה יותר את ראש הכותרות. חברי ארגון הטרור הקיצוני דאעש (המדינה האסלאמית) שהולכים ומשתלטים על שטחים בעירק ובסוריה במטרה להקים ח'ליפות אסלאמית, פרסמו ברשת שלושה סרטונים מחרידים בהם נראתה עריפת ראשים מזוויעה של עיתונאים שהולבשו בסרבלים כתומים והורדו על ברכיהם לפני שנרצחו. התמונות חוללו סערה ברחבי העולם - והראו עד כמה האינטרנט משמש חלק משמעותי ואכזרי למדי במערכה.

נראתה לאחרונה, מחליפה עוד מתכון

במבט לאחור על תשע"ד, אי אפשר שלא לסמן "וי", או יותר נכון פעמיים "וי", על התופעה הכי בולטת של השנה החולפת - זו שהפכה לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו: הוואטסאפ. או יותר נכון: קבוצות הוואטסאפ, מה שהפך לסוג של מגפה. לא עוד שיחות טלפון בשרשרת או חלילה הודעת SMS לתפוצה רחבה. כי למה לעשות את זה, כשאפשר לפתוח עוד ועוד קבוצות לפי נושאים - ועוד בתוספת אייקונים צבעוניים, בהם גם אחד מסריח אבל חייכני.

כמה אנחנו מכורים לווטסאפ? (צילום: סקיי ניוז, חדשות)
א אפשר היה בלעדיה. וואטסאפ|צילום: סקיי ניוז, חדשות



קחו לעצמכם רגע ותחשבו: בכמה קבוצות של אפליקציית המסרים המידיים אתם חברים, ואז תחשבו האם החברות בכל אחת מהן באמת חיונית. מקבוצת "מיני גולף קבוע בשלישי" שפתחו החברים במשרד, דרך הקבוצה המשפחתית שאמא הכריחה אתכם לפתוח - ועד כמעט כל גן ילדים שקיים, שמאחוריו עומדת קבוצת וואטסאפ גדולה של אימהות מודאגות. כזו שנועדה בעיקר להחליף מתכונים, כמובן.

תעבורת המסרים המידיים בקבוצות הפכה לאובססיה, כזו שליוותה יותר ויותר ישראלים בשנה החולפת בפקקים בדרך לעבודה, בעבודה, בפקקים בחזרה מהעבודה, במקלחת, במיטה - וחוזר חלילה. תרם לכך גם מבצע "צוק איתן", שהוציא מכל אחד מאיתנו שלל הודעות כמו "הכל בסדר?" אחרי עוד אזעקה ויירוט.

והאובססיה הזו לא יודעת מנוח - עד להופעת אותם שני סימני "וי" בירוק, אלה המעידים שההודעה אכן נשלחה והתקבלה. מצב שבו זה לא קורה, יכול להלחיץ קמעה, ולגרום לעצבים ברמה סבירה עד חמורה. שלא לדבר על מצב בו זה שאתם ממתינים לתשובה ממנו "נראה לאחרונה" לפני דקה, או שהוא חלילה במצב "מחובר" ומתעלם מהמסר.

חסמב"ה דור 3: האפליקציה שמגלה את הסודות של כולנו

בשנה החולפת נשברו המוסכמות ונפרצו גבולות הפרטיות: אחרי תשע"ד, למילה "סוד" כבר אין ממש משמעות, ונראה שעוד נתגעגע לימים בהם המילה הזו הייתה להיט של אדם ברדיו או שם נרדף למותג תמים של אבקות כביסה. לחיינו נכנסה אפליקציה שנויה במחלוקת - לפרקים משעשעת, אבל רבים יסכימו שבעיקר מרושעת, העונה לשם "סיקרט" - יישום המאפשר לגולשים לשתף סודות ולמעשה, כל מה שרק ירצו לכתוב - זאת מבלי שחבריהם יודעים במי מדובר.

חוללה סערה ונסגרה. אפליקציית סיקרט
סודית והרסנית. אפליקציית סיקרט|צילום:



מאחורי אותו סמליל של חתול מציץ בשחור ולבן, מסתתרים סודות כמוסים שכלל לא בטוח שמי שקשורים אליהם היו רוצים שיתגלו: מה כל אחד מאיתנו חושב באמת על חבריו לעבודה ולמי הוא מחייך חיוך מזויף בכל בוקר, כמה 'טעימה' הייתה הפשטידה שהכינה חמותך - ואיזה מעשה נוראי ובלתי נסלח עשינו והיינו חייבים לספר עליו.

אלא שהאפליקציה המדוברת חורגת במקרים רבים מגבול הטעם הטוב ומשמשת גם כבמה לתוכן מיני בוטה ולרכילויות נבזיות במיוחד - מה שגרם לרבים בציבור לצאת בגלוי נגד האפליקציה - ואף לקרוא לחסימתה בישראל. עד שזה יקרה, אולי, כדאי שכולנו נשקול לחזור לשיטת הלחישות מפה לאוזן הישנה והטובה.

והדרת פני זקן

ספק גדול אם בנימין זאב הרצל, הציוני המזוקן הראשון, היה חוזה את מה שקרה בישראל בשנה החולפת. בני ישראל הצעירים, בעיקר אלה המתגוררים בתל אביב, החלו לטפח טרנד אופנתי חדש, מסעיר - ובעיקר משעיר: גידול זקנים. ממראה מחוספס של זיפים עד לזקן עבות ומשתפל, כזה שעל האצבע מתגלגל - ושככל שחולף הזמן, נראה שרק הולך וגדל.

זכייה אוסטרית אחרי 48 שנה. קונצ'יטה (צילום: AP, חדשות)
זקנים בכל מקום, גם באירוויזיון|צילום: AP, חדשות



המראה המזוקן האופנתי אך המבגר הלך והתפשט עד כד כך, שהחברות המייצרות מוצרי גילוח החלו לדווח על הפסדים - ונשים רבות על עקצוצים. למה צריך סכינים וקצף, כשאפשר פשוט לתת לטבע לעשות את שלו - ולהצמיח שיער בשטף. ולא, גם הקיץ הישראלי הלוהט לא הרתיע כלל את מאמצי המראה המדובלל.

לתפוצת הבשורה האופנתית השנויה במחלוקת תרמו בעלה הטרי של נינט, סגנה של הזוכה הגדולה באח הגדול שטיפח זקן נאה משלו - ואפילו הזוכה האחרונה באירוויזיון, שהוסיפה לזקן שטיפחה גם שמלה והרבה "דוז פואה". אז עד שהאפטרשייב יעשה קאמבק, כדאי שתקפידו על פינוי מרצון של פירורים, כי לא ממש נעים להסתובב עם שאריות ארוחת הצהריים על הפנים.

קוביות בבטן - וגם קוביות קרח

גם בתשע"ד שחלפה לה, לא הפסקנו ללחוץ על כפתור ה"צלם", ולהשתזף באור הפלאש המסנוור והממכר של הסמארטפון. אין כמעט מי שלא סובב את המצלמה שבמכשיר שלו לכיוונו ועשה "סלפי" - אותו צילום עצמי שהפך בשנה החולפת למגפה של ממש: מהאנשים הפשוטים ברחובות, דרך אולפני החדשות - ואפילו עד למנהיגי מדינות.

התופעה הגיעה גם לטקס האוסקר, שם צילמה המנחה אלן דג'נרס תמונה עצמית רבת משתתפים עם שחקני הוליווד - מה שהוביל גל של סלפי בחבורות בשלל ארגונים וארצות. אלא שעד מהרה, נשטף גל התיעוד העצמי במים קרים. מאוד. בקיץ האחרון, הלכו והתפשטו ברשת סרטונים בהם נראו אנשים ממלאים דלי במי קרח קפואים - ושופכים על עצמם להנאתם.

התופעה הצוננת חוזרת? (צילום: רויטרס)
האתגר ששטף את העולם|צילום: רויטרס



עד מהרה התברר כי המקלחות המקוונות אינן שיגעון לא ברור, אלא יוזמה שנועדה להגביר את המודעות למחלת ניוון השרירים ALS. על כל אחד ששפך על עצמו דלי מלא במי קרח היה לאתגר שלושה אנשים נוספים שיעשו את אותו הדבר - וכך קרה שגם במקרה הזה, הגיעו קוביות הקרח גם אל הדליים של מיטב ידועני העולם - לפחות אל מי מהם שלא קיבל רגליים קרות.

נא לאכול בהתאם

תשע"ד הייתה השנה שהפרות, התרנגולות וצופי האח הגדול יזכרו יותר מכל. במהלכה הלך והפך אורח החיים הטבעוני במסגרתו נמנעים מאכילה של מזון מן החי, לטרנד של ממש. יותר ויותר אנשים שעד לא מזמן טיפחו את התחביב הלאומי של נפנוף בשר על האש - וכתוצאה מכך גם כרס לתפארת, השליכו את הלבבות המשופדים והכנפיים הצלויות והמירו אותם בקינואה, עדשים ומיני קטניות.

טרנד הטבעונות הולך ומתפשט (צילום: החזית לשיחרור בעלי החיים)
טרנד הטבעונות הולך ומתפשט|צילום: החזית לשיחרור בעלי החיים



לתפוצת התורה הטבעונית הוסיפה רבות גם טל גלבוע, הפעילה החברתית למען זכויות בעלי החיים שזכתה בעונה האחרונה של "האח הגדול". המסר שהעבירה מתוך הבית שבנווה אילן למיליונים בישראל במשך שלושה חודשים חלחל עמוק - והותיר רבים מאוכלי הבשר מעט בשוק.

הטרנד תפס חזק למדי, סרטוני חיות סובלות ותמונות קשות של בעלי חיים הלכו ותפסו יותר מקום בפיד של רבים מאיתנו - ואפילו שף צרפתי נודע אף הפך את רשת המסעדות הפופולרית שלו לטבעונית לגמרי. רבבות טבעונים חדשים נולדו בישראל - ונראה שרבים אחרים שמעדיפים חמלה על חמאה, כבר מחכים בתור.

אם אשכחך ברלין

משהו קרה לנו, לישראלים, בשניים-עשר החודשים האחרונים. מנת הפלאפל עם הטחינה הדולפת התחלפה בנקניקייה וכוס בירה צוננת, הדיל הקבוע לאנטליה או קפריסין ננטש לטובת חבילה לברלין - ונראה שאם רק היינו יכולים, היינו מחליפים את ראש הממשלה בקנצלרית.

שותים ונהנים. מגרמניה באהבה (צילום: AP)
שותים ונהנים. מגרמניה באהבה|צילום: AP



70 שנה חלפו מאז השואה, ולמרות שעד היום רבים בארץ סולדים מכל מה שקשור לגרמניה - השנים האחרונות סימנו שינוי כיוון, ובמיוחד זו האחרונה. בטח שמתם לב שיותר ויותר ישראלים פשוט אוהבים את גרמניה: בגלל שעיר הבירה שלה היא יעד אטרקטיבי להרבה בירה ומסיבות, בגלל יחסי הקרבה החמים שכוללים גם החלפת מטוסים וצוללות - וגם בגלל שחקני הנבחרת המקומית, אלה שזכו במונדיאל האחרון - ושיחקו כדורגל כמו שהישראלים כל כך אוהבים לראות.

מי שהיא אולי הידידה הקרובה והחשובה ביותר של ישראל באירופה כיום, כבר לא ממש מאיימת או מרתיעה. צעירים רבים מישראל אפילו עושים אליה "עלייה". אז דרישת שלום לאנגלה ועד תמונה למזכרת משער ברנדנבורג. נראה שיש על מי לסמוך שם - בין מינכן להמבורג.