יגאל ומשפחתו עברו לא מזמן מדירה קטנה, למה שהפך לחלום רחוק בעבור זוגות צעירים בישראל בית משלהם עם גינה, ואפילו טרמפולינה. כדי להגשים את החלום, הם היו צריכים לעשות צעד קטן - ולחצות את הקו הירוק.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ביתם החדש של משפחת ניסימוב נמצא ביישוב ניל"י, התנחלות ויישוב קהילתי הממוקם קילומטרים ספורים מהקו הירוק, אך מחירו נמוך בעשרות אלפי שקלים מהצד השני. "שאלנו על כפר רות ועל כפר אלונים וכששמענו את המחירים הבנו שזה לא ריאלי", מספר יגאל ניסימוב כשהוא יושב בחצר החדשה לצד בני משפחתו. "הייתי אומר שסיבת המעבר היא 90% כלכלית, 5% סוציאלית ו-5% אידאולוגית". עבור משפחת ניסימוב, מעבר לבית צמוד קרקע הוא הגשמת חלום.
על פי נתוני רשות המיסים, ניתן לרכוש קוטג' בניל"י בפחות משני מליון שקלים. לעומת זאת, בעיר מודיעין הסמוכה שנמצאת בצד השני של הקו הירוק, אותו בית יעלה כ-3 מליון שקלים. ההפרש הזה מושך יותר ויותר זוגות ממרכז הארץ להתגורר בשטחי יהודה ושומרון.
כמו יגאל, רוב הזוגות שעוברים ליהודה ושומרון מתקבצים ביישובים קרובים לקו הירוק, כדי להישאר קרובים לעבודה. "האנשים שהולכים לעומק השטח חדורים יותר מוטיבציה אידאולוגית מאשר כלכלית", מסביר צביקה פוקס- בעלים של חברה לבניין. "פה הצד הכלכלי הוא הדומיננטי. האידאולוגיה יכולה להוסיף או לגרוע אבל זה לא הצד שקובע את הגעתם לכאן".
מצב דומה מתקיים גם בישובים באזור ירושלים. קוטג' של 200 מטר רבוע עולה כ-2 מיליון שקלים ביישוב הר גילה שביהודה ושומרון, בעוד שבשכונת מלחה הסמוכה, הנמצאת בתחומי הקו הירוק, אותו הקוטג' יעלה 3 מליון שקלים. ביישוב אפרת שמחוץ לתחום הקו הירוק מחירה של דירת 5 חדרים הוא מיליון ושלוש מאות אלף שקלים, אבל בשכונת הר חומה בירושלים המחיר קופץ לכמעט שני מיליון שקלים.
לובה ואלכס טויבר, רכשו דירת חמישה חדרים בקרני שומרון הסמוכה לכפר סבא ולא נלחצים ממעבר במחסומים כעניין של שגרה. "לצערי כמו שאנחנו רואים עכשיו בעקבות המבצע אין פה מקום בטוח במאה אחוז", אומר אלכס. "יש פה פשרה בעניין הזה אבל זו פשרה בהחלט סבירה".
בהגדרה היבשה, היישובים הנמצאים מעבר לקו הירוק הם התנחלות לכל דבר. אלא שלזוגות הצעירים שרק רוצים בית במחיר סביר, זה לא ממש משנה. עבורם, מעבר יומיומי במחסומים שווה תמורת שני חדרים נוספים בביתם הוא תמורה משתלמת.