האוכל שמזכיר מדי יום לניצולה - הצלחת לנצח את הנאצים: השואה לעולם לא תעזוב את רעיה רוזנצוייג בת ה-86. במלחמה קרה לה הדבר הנורא מכל: הוריה ואחיה הקטן נרצחו, ולארץ היא עלתה רק עם אחותה, היחידה חוץ ממנה ששרדה את התופת. לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, פגשנו אותה ואת אילנית, שמבשלת לה בהתנדבות במסגרת פרויקט מיוחד של ארגון "לתת" את המאכלים שמזכירים לה את הבית שלפני המלחמה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במשך שלוש שנים נאלצה הילדה רעיה, אז רק בת 8, להעביר לבדה ביערות הקפואים של מזרח אירופה כדי להתחמק מאימת הנאצים. בתחילת המלחמה בני המשפחה היו עוד ביחד, גם אם לפרק זמן קצר מאוד, בגטו שאליו הועברו באוקראינה. אביה של רעיה הצליח להבריח את כולם, וכשהם נמלטו נאלצה המשפחה להיפרד ולהתחבא בנפרד אצל משפחות אוקראיניות שסיפקו להם מחסה.
לאחר שנודע לה שהוריה ואחיה הקטן נרצחו היא החלה במסע הנדודים שלה, שנגמר הרבה אחרי שהסתיימה המלחמה. "לא פעם ולא פעמיים היו תופסים אותי גרמנים, הייתי מקבלת מכות עם המגפיים", סיפרה. "אחרי המלחמה נודע לי שיש לי רק כליה אחת והשנייה 'מתה'. זה מהמכות. בגלל זה גם לא הצלחתי להביא ילדים לעולם".
יום אחד אחרי ששוב לא הצליחה להשיג לעצמה מזון, הגיעה רעיה המורעבת לעיר לינסק, שם ראתה ילדים רבים עומדים בתור מחוץ לכנסייה. כשהתקרבה הבינה את הסיבה: מחלקים שם מרק חם. לאחר תחנונים רבים, הכומר שחילק את האוכל אמר לה שתלך לחפש לעצמה קופסה או קערה שבה יוכל לתת לה קצת מרק ושלח אותה ליד מחנה צבאי שבו היו זרוקות קופסאות שימורים ריקות. "חיפשתי בפח הזבל, ומצאתי פחית", שחזרה. "כשהגעתי לכומר הוא ניגב לי את הפחית מהלכלוך שהיה בתוכה ומזג לי מרק. זה המרק הכי טעים שאכלתי בחיי". לימים כשביקרה ביד ושם, הבחינה בתמונה שלה כילדה עומדת באותו תור ומחכה לאוכל.
רעיה הקטנה המשיכה לנדוד בגפה ממקום למקום. היא התחבאה בתוך ערימת קש ופחדה לצאת ממחבואה - עד שכבר לא יכלה לשאת יותר ברעב והלכה לחפש לעצמה אוכל, גם אם במחיר של גניבה. כשנגמרה המלחמה היא גילתה זאת כמה חודשים מאוחר יותר, רק כשהגיעה בשארית כוחותיה לבית של פולנים כדי לבקש מהם מחסה: "חשבתי כל יום שאני הולכת למות".
כשיהודים התחילו לעלות לארץ ישראל היא החליטה שהיא חוזרת לעיר הולדתה. בראשה היא דמיינה לעצמה איחוד אפשרי עם הוריה ואחיה, בתקווה שהם שרדו את התופת ונשארו בחיים. במשך חודשים היא ישנה על ספסל ישן מחוץ לבית ילדותה שנהרס, עד שיום אחד הבחינה בשתי בחורות שהולכות לכיוונה. אחותה הגדולה זיהתה אותה מיד ורצה לכיוונה מהמרחק. שתיהן בכו. לא האמינו שהן סוף סוף מתאחדות. יחד הן גם עלו לארץ.
רעיה הייתה נשואה במשך שנתיים אך התגרשה מפני שהיא לא הייתה יכולה להביא ילדים לעולם אבל היא לא לבד. כשהיא מוקפת בחברים ומשפחה היא מסכמת: "לא פעם הייתי שוכבת מתחת לעץ נפוחה מרעב ומקור אבל אני חשבתי שאני אולי אשאר בחיים כדי לספר לעולם מה עשו ליהודים".
שיתוף הפעולה בין ארגון לתת לבין אתר "יאמי - מבשלים בהזמנה אישית" אתר משלוחים של אוכל ביתי שמוכן על ידי בשלנים ביתיים מתקיים זו הפעם השנייה כאשר מטרת השת"פ היא תרומת ארוחות חמות לניצולי שואה נזקקים מצד הלקוחות שמבצעים הזמנות. כחלק מהפרויקט, ניתנת ללקוחות הזדמנות להוסיף 50 שקלים להזמנת המשלוח שלהם, סכום שמועבר לתרומה עבור רכישת חומרי גלם שבאמצעותם הבשלנים מכינים ארוחות חמות לניצולי שואה נזקקים. את אותן ארוחות שהבשלנים מכינים, הם מביאים ישירות עד לבתי הניצולים. בפרויקט משתתפים 14 בשלנים של יאמי שנרתמו להתנדב ולתת מעצמם עבור הפרויקט. עד כה חולקו לכ-100 ניצולי שואה נזקקים ארוחות חמות על ידי הבשלנים באזורים שונים ברחבי הארץ: צפון, מרכז, שפלה ושרון.
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il