אידה בראונשטיין בת ה-78 מכפר סבא, שנולדה במחנה ריכוז ושרדה את זוועות השואה כילדה באוקראינה, לחצה היום (חמישי) על הכפתור שהשמיע את הצפירה בכל רחבי הארץ. היא התלוותה לנכדתה, סמל איה בראונשטיין, בחמ״ל ההתרעה של פיקוד העורף שבו היא משרתת. "עבורי זה רגע היסטורי", שיתפה אידה. "זהו רגע של ניצחון".
אידה נולדה בשנת 1941 במחנה הריכוז שאליו נלקחה אמה יינטה, כשאביה מאיר נלקח למחנה עבודה. שמה ניתן לה במחנה ופירושו בידייש הוא "יהודי". בגיל שנה חלתה אידה במחלה קשה כתוצאה מהקור הקיצוני ונאבקה בה במשך יותר משנה, עד שנרפאה.
לקראת סוף המלחמה, בשנת 1944, מחנה הריכוז שבו הוחזקה פונה לחלוטין מבני אדם, והמשפחות נאלצו לנדוד בכדי למצוא מקלט. אידה ואמה הגיעו לעיירה קטנה בשם נובוסליצה, שנחרבה ונבזזה לחלוטין, הן השתכנו באחד המבנים הנטושים יחד עם מספר משפחות נוספות והצליחו לשרוד בעזרת הכנת ומכירת לביבות לחיילי הצבא הרוסי.
מדי יום פורסמה בעיירה רשימה ובה שמות האנשים שנותרו בחיים. אימה של אידה נהגה לקרוא אותה בקפידה עד שבאחד הימים פורסם שמו של בעלה מאיר. בסוף המלחמה היא הצליחה ליצור עמו קשר וסיפרה לו בהתרגשות רבה כי נולדה להם בת במחנה הריכוז. המשפחה התאחדה ואידה והוריה חיו כפליטים במשך כעשור עד שעלו לישראל בשנת 1958.
את בעלה, ראובן בראונשטיין ז"ל, ניצול שואה מרומניה, פגשה אידה לראשונה בבית אריזה שבו עבדו יחד במושב גן חיים. הם התחתנו ונולדו להם ילדים ונכדים, בניהם איה, שעמה הגיעה הבוקר לחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף.
"הפעלת הצפירה ביום השואה יחד עם נכדתי איה, מהווה עבורי רגע היסטורי, רגע של ניצחון" אמרה אידה. "אני מודה לכל החיילים המגנים על המדינה במסירות נפש, בזכותם המדינה ממשיכה להתקיים ובכך אנו מגשימים את חזון העם היהודי".
הנכדה איה סיפרה: "יום השואה תמיד היה יום מאוד מרגש בבית שלי, והשנה על אחת כמה וכמה. סבתא היא המודל לחיקוי שלי ואני מעריצה את הדרך שבה היא ניווטה את חייה. אני שמחה שהזכות הזו נפלה בחלקנו, זוהי סגירת מעגל וניצחון גדול עבורנו".