תאונה קטלנית בת
תאונה קטלנית בת"א, ארכיון|צילום: דוברות מד"א

השימוש באופניים חשמליים כאמצעי תחבורה במגמת עלייה מתמדת. בשנת 2010 יובאו לישראל כ-1,200 זוגות אופניים ממונעים, אך כעבור שש שנים בלבד הנתון זינק ליותר מ-70 אלף – עלייה של כ-5,600%. אך הגידול האדיר בכמות האופניים החשמליים בכבישים ולמצער גם על המדרכות גורר כמות עצומה של קורבנות ונפגעים מדי שנה. נראה כי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא מצליחות לעמוד בקצב מבחינת הפיקוח והאכיפה - וכך נותר הענף פרוץ ומסוכן עם עשרות הרוגים בשנים האחרונות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בפרק של דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) שעוסק בהסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני, מצביע השופט (בדימוס) יוסף שפירא על שורה ארוכה של ליקויים מצד הרשויות שמעצימות את ההפקרות על הכבישים. "מדוח הביקורת עולה תמונה מדאיגה המעידה על טיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בנושא האופניים והכלים הדו-גלגליים החשמליים בפרט", כותב המבקר.

מנתוני רשות המסים עולה כי בשנים 2010-2016 נרשם גידול חד ומתמשך בהיקף ייבוא האופניים החשמליים לארץ. על פי הערכת מינהלת תכנון תחבורתי לישראל בע"מ, בסוף שנת 2016 הגיע מספר האופניים החשמליים שבשימוש לכ-210 אלף זוגות. "בעקבות הגידול במספרם של האופניים החשמליים והשימוש בהם שלא על פי הנחיות התעבורה, גדלו הסיכונים התחבורתיים הכרוכים בשימוש בהם לרוכבים ולהולכי הרגל", כותב המבקר.

מאבק בתאונות הדרכים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90, חדשות)
210 אלף זוגות אופניים חשמליים בישראל|צילום: מרים אלסטר, פלאש 90, חדשות

כמו כן, בשנים 2013-2016 אושפזו בבתי חולים 7,852 בני אדם שנפצעו בתאונות דרכים בהן היו מעורבים אופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. אחוז הילדים שנפגעים בתאונות אופניים בשנים אלה גבוהה במיוחד. 50% מכלל הפצועים שנפגעו בתאונות אופניים היו ילדים מתחת לגיל 14, וחלקם מהפצועים בתאונות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים עמד על כ-24%. על פי נתוני אגף התנועה במשטרה, בשנים אלה נהרגו 76 אנשים בתאונות מסוג זה, גידול ניכר ביחס לשנים קודמות.

המבקר מצביע על כרוניקה של חוסר תיאום וגלגול אחריות בין משרדי הממשלה לגבי הפיקוח והאכיפה על השימוש באופניים וכלי רכב דו-גלגליים חשמליים. מהדוח עולה כי משרדי התחבורה והכלכלה טרם הסדירו ביניהם את חלוקת הסמכויות וחילוקי דעות שיוצרים פיקוח חלקי בלבד. "במצב זה, חנויות הקצה והיבואנים עלולים למכור אופניים חשמליים שאינם עומדים בתקן ישראלי רשמי משנת 2014, ובכך לסכן את הציבור", מבהיר המבקר. "אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה, שכן בעקבות זאת נפגעים הליכי הפיקוח והאכיפה".

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא (צילום: פלאש 90, חדשות)
מבקר המדינה יוסף שפירא|צילום: פלאש 90, חדשות

מהדוח עולה כי משרד התחבורה לא קיים אף מבצע לפיקוח ואכיפה מינואר 2016, מלבד הפיקוח השוטף על חלקי חילוף בחנויות השיווק. המבקר מצביע על מחסור משווע בפעולות חינוך והסברה שעשויות לסייע בהגברת המודעות בקרב ילדים ובני נוער ולפעול ככלי מניעתי. "למרות הגידול החד שחל בשנים האחרונות בשימוש בכלים דו-גלגליים חשמליים בקרב בני הנוער, משרד החינוך לא חייב לשלב את לימוד נושא הרכיבה על אופניים חשמליים במסגרת 'תכנית חינוך לזהירות ולבטיחות בדרכים'", כותב המבקר.

יתרה מזאת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא גיבשה מאז שנת 2014 מדיניות כוללת בנושא הגברת הבטיחות בקרב רוכבי האופניים והכלים הדו-גלגליים החשמליים, אף שקידום פעילויות הסברה להגברת מודעות הציבור לנושא הבטיחות בדרכים הוא אחד מתפקידיה העיקריים.

עם זאת, המבקר מצביע על שיפור משמעותי בפיקוח והאכיפה מצד משטרת ישראל בשנים האחרונות. אם בשנים 2013-2014 מיעטה המשטרה באכיפה כלפי אותם רוכבים ורשמה 66 דוחות בלבד, בשנתיים שלאחר מכן חל גידול חד במספר הדוחות שהיא רשמה לרוכבים אלה והם הסתכמו ב-12,356 דוחות. "על המשטרה להוסיף לעקוב אחר השינויים המתחוללים בתחום התעבורתי ועל השיעור הגדל והולך של האופניים החשמליים בנפח התנועתי ושל מספר הפצועים בתאונות אופניים", ממליץ המבקר. "כמו כן עליה לשקול להגביר את פעולות הפיקוח והאכיפה בעניין זה, הן בקרב רוכבי האופניים הרגילים, והן בקרב הכלים הדו-גלגליים החשמליים".