מצוקת הדיור מטרידה כל אזרח ישראלי, אבל במגזר החרדי זו כבר לא רק מצוקה קשה אלא משבר קיומי. מדובר במגזר המונה 950 אלף בני אדם, כשמדי שנה מתווספים לסטטיסטיקה 7,500 זוגות חדשים - והם צריכים מקום לגור בו. "חרדים לדירה" - פרק ראשון בסדרה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בתוך חניון ב"ירושלים של מטה", ארבע קומות מתחת לאדמה: אחת הדיירות מודה שלא מצאה מקום אחר בבירה. "זו האפשרות שיש לנו אם אנחנו רוצים בירושלים" – והודתה שהיא משלמת 4,000 שקלים בחודש לדירה של שני חדרים.
הדירה שלה בקומה מינוס ארבע – בה הכביסה תלויה בתוך עשן האגזוזים והעגלות חונות בין המכוניות. כך משפחות עם ילדים קטנים חיות בדירה עם אפס כיווני אוויר בתוך מחסן פעיל.
"מדובר בכ-10,000 חרדים המתגוררים במקומות שאינם מותאמים", אומר סגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס מהמכון החרדי למחקרי מדיניות. "כשמצמידים ציבור לקיר ולא נותנים לו פתרון, אז זו התוצאה לצערי ולבושתי".
"בבניין שיש בו 34 יחידות דיור, יום אחרי טופס 4 (חיבור לתשתיות) זה יהפוך ל-51", מוסיף קבלן השיפוצים אהרל'ה יקטר. את ההרחבות עושים באמצעות פיצולי דירות, וכן הוספת דירות על הגג ואפילו בחניה: "בחור מתחתן בגיל 18, הופך לאבא בגיל 19, בגיל 21 הוא כבר אבא לשניים או לשלושה ילדים ובגיל 36 כבר מחתן את הילד הראשון שלו - אז המצוקה היא בהרבה יותר גדולה", מסביר הקבלן.
"כשהחרדי מחפש דירה, יש לו הרבה פחות אופציות מאשר לחילוני", מסבירה ד"ר לי כהנר, חוקרת חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אנשים מהציבור הכללי לא רוצים לגור לידו, הוא מחפש דיור מאוד-מאוד מוזל מבחינת טווח המחירים שהוא יכול לעמוד בהם. בנוסף, הוא רוצה לגור עם קהילתו".
"חייבים להבין שאם לא נפתור את המצוקה הזו, יהיו מצבים לא נעימים כפי שקרה בבית שמש", אומר ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול. "הציבור החרדי זה כמו מים: מקום שסוגרים עליו, הוא זוחל מלמטה".