הפירוש הישראלי לחג החירות הפך כבר מזמן לחירות ברמת 5 כוכבים, הכל כלול עם הפעלות בבריכה. הישראלים נוהרים בחג לבתי המלון, לא משנה המחיר ללילה – העיקר לשרוד שבוע של ימי חופשה עם הילדים. אחורה בזמן, יותר ממאה שנה, נהרו לבתי המלון המפורסמים של ירושלים כל שועי הארץ והעולם של אז. חלק מבתי המלון ההם שרדו, אחרים הפכו לאנדרטאות מוזנחות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מרכבות מיוחדות
השנה 1898. תיאודור הרצל, חוזה המדינה בשבילכם, חלם על "דייט" עם קיסר גרמניה ווילהלם השני שבדיוק ביקר בעיר כדי לגייס אותו לתמוך ברעיון הציוני - להקים כאן מדינה. הרצל הזמין חדר מראש במלון קמיניץ היוקרתי ברחוב הנביאים. זו הייתה חוויה שהוא בוודאי לא שכח עד סוף חייו – בשל תפוסה מלאה הוא נאלץ להעביר את הלילה על שולחן ביליארד במלון.
מלון קמיניץ, המלון הראשון במחוץ לחומות העיר, נוסד ב-1843 על ידי יזם יהודי רוסי בשם מנחם מנדל בוים. הוא הגיע לכאן מהעיר קמיניץ, ומצא שם מקורי לעסק החדש שלו. בהמשך שונה השם ל"בית אשל ירושלים".
"בבית המלון הזה חדרים מרווחים ומפוארים, מאכלים טובים וערבים, מרחץ, גן גדול לטיול ומרכבות מיוחדות להוליך את האורחים למחוז חפצם", נכתב במודעת פרסום מימי תפארתו. "מתורגמני ומשרתי הבית עומדים הכן למלאות רצון וחפץ הנוסעים בכל עת. שרים ורוזנים מאחינו ושלא מאחינו מתאכסנים בבית המלון הזה, והוא מפיק רצון כולם". בין אותם "שרים ורוזנים" שהתארחו כאן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו הנדיב אדמונד דה רוטשילד, הגנרל מוסטפא כמאל (עוד לפני שהפך לאבי האומה הטורקית - אטאטורק), העיתונאי איתמר בן אבי ועוד רבים וטובים.
כדי להגיע היום למלון קמיניץ ז"ל תצטרכו לפלס דרך מגרש חניה ולהגיע למבנה מוזנח ונטוש מלא זבל ומכוסה צמחייה פראית. יש בעיר מי שרוצים לשמר את המבנה ולהפוך אותו למוזיאון לתעשיית המלונות בישראל. בינתיים אין מי שירים את הכפפה.
כוח פומפה
זוכרים את הקיסר וילהלם מהדייט עם הרצל בקמיניץ? הוא לא הביך את עצמו על שולחן ביליארד. הוא הזמין מראש חדר במלון מפואר אחר – "גראנד ניו הוטל". לימים מלון "אימפריאל", סמוך לשער יפו. כנראה שלא סתם הוא בחר במקום הזה דווקא.
"גראנד ניו הוטל" היה המלון הראשון בעיר עם טכנולוגיה שעוד לא נראתה עד אז כמעט - מים זורמים. "כמעט לא יכולנו להאמין כמלאכה כזאת נעשתה בירושלים", כתב בהתלהבות איתמר בן אבי, שגם לכאן הגיע להתארח. "שתי גיגיות גדולות של נחושת, מלאכת בית הספר, הוצגו על גג הבית, ואל הגיגיות האלה יעלו המים במרום כחמישה עשר מטר, בכוח פומפה... ומשם יובלו המים על ידי שפורפרות רבות לכל חדרי הבית".
את המלון בנתה ב-1887 הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, אבל הוא נחל בהתחלה כישלון. הוא הפך להצלחה רק כאשר הושכר למשפחה נוצרית שפיתחה את המקום תוך שהיא מרחיבה אותו מקומה אחת לשלוש. לבסוף הפך למלון ענק במושגים של סוף המאה - 200 חדרים.
בין המתאכסנים במקום היו המיליונר האמריקאי ג'ון דייויסון רוקפלר. הוא הוציא את העיניים לירושלמים כשהחנה בפתח המלון את מה שרבים מהם ראו בפעם הראשונה - "מכונת הפלא שתחליף את הסוס".
בזמן מלחמת העולם הראשונה התארח כאן ג'מאל פאשה, המושל העותומני הידוע לשמצה. בזמן השלטון הבריטי הוחרם המלון והפך לבית חולים ולמטבח ציבורי עבור תושבי ירושלים הרעבים. את המטבח הפעילו אנשי "המושבה האמריקאית", פעילים פרוטסטנטים שבאותה תקופה הפכו גם מלון אחר לאותם צרכים הומניטריים - ה"אמריקן קולוני".
היום עדיין חי וקיים מלון אמפריאל, ובשמו הנוכחי – מלון "אימפריאל החדש". עדיין אחד המלונות המבוקשים בעיר העתיקה.
מלון המרגלים
מלון אמריקן קולוני במזרח העיר עשה את כל המאמצים להפוך לסמל של תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. השלום עוד לא הגיע, אבל הניסיונות נמשכים.
רבאח חוסייני היה ממקימי מסילת הרכבת בין יפו לירושלים ואיל נדל"ן של אותה התקופה. לעצמו הקים לקראת סוף המאה ה-19 וילה מפוארת בשכונה שנושאת היום את שם משפחתו. כמה שנים מאוחר יותר רכשה את הוילה אנה ספפורד, אשתו של איל עיתונות אמריקני שאיבדה בדרך לישראל ארבע מבנותיה.
בעקבות הטרגדיה הפכה משפחת ספפרוד למאמינה אקודה והקימה כת אוונגליסטית. יחד עם מבנים סמוכים למלון הקימה הכת ב-1896 מתחם אוונגליסטי בשם "אמריקן קולוני" שכלל בית חולים, חנויות וסטודיו לצילום. בין לבין הוא אירח למנוחה קלה מפורסמים כמו לורנס איש ערב, ג'מאל פאשה ו-ווינסטון צ'רצ'יל.
רק בת אחת של אנה ספפורד שרדה את הדרך לישראל – ברטה. עם סיום המנדט הבריטי בסוף שנות ה-50 הפכה ברטה את אמריקן קולוני למלון תחת השלטון הירדני בירושלים המחלוקת. לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר התרחב המלון והפך למקום מפגש למדינאים ישראלים ופלסטינים, עיתונים וגם מרגלים משני הצדדים. "המלון הזה מייצג את העתיד של המזרח התיכון, לא את העבר", אמר שמעון פרס שהיה שותף למגעים במקום שהובילו לחתימה על הסכם אוסלו.
טוני בלייר, כשהיה שליח הקוורטט למזרח התיכון, הפך את המקום לביתו ולמשרדו. עוד היו כאן מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, ריצ'רד גיר, ג'יין פונדה, עומר שריף ועוד ועוד. היום ממשיך המלון לארח אורחים מכל העולם, כשאחד מצאציה של אנה ספפורד עדיין מחזיק בבעלות עליו.