בעוד כשבועיים יתקיים הטקס המסורתי בהר הרצל לציון יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל בסימן 50 שנים לאיחוד ירושלים. רגע לפני הטקס המרגש, ועדת הטקסים והסמלים מפרסמת היום (רביעי) מי יהיו הישראלים שיזכו השנה להדליק בגאווה את 12 המשואות, לצד תרגילי הסדר של דגלני יחידות צה"ל והמייצגים האמנותיים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-69 למדינת ישראל:
אורי מלמיליאן (60) - כדורגלן עבר המהווה את אחד הסמלים הבולטים של הספורט הישראלי בכלל והירושלמי בפרט. הוא נולד בשכונת ממילא שהייתה בעבר שכונת עוני, ששכנה בסמיכות לאיזור השליטה הירדני. הוא טיפס לפסגת הכדורגל הישראלי והיווה עבור ישראלים רבים גיבור ילדות ומודל לחיקוי. שמו של מלמיליאן הפך בעגה הירושלמית למטבע לשון. מלמיליאן מסמל את החיים של אלפי ירושלמים בתקופה שקדמה למלחמת ששת-הימים, את הספורט הירושלמי ואת השער שהוא פותח בפני כל ילדי העיר להשתלב ולהתקדם בחברה הישראלית.
פרופ' אחמד עיד (67) - מנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים הדסה הר הצופים. עיד, יליד דבוריה שבגליל, נחשב מבכירי המנתחים הכירורגים בישראל. הוא בוגר האוניברסיטה העברית, חי בירושלים שנים רבות ומשמש כרופא ומדריך סטודנטים בבתי-החולים בעיר. במסגרת עבודתו הוא מטפל בין היתר גם בנפגעי טרור ואחראי על מתן מענה רפואי מידי לתושבי העיר. פעולתו של עיד היא סמל לפסיפס הירושלמי הייחודי של בני עדות ודתות שונות ומסמלת את המחויבות לערך החיים. עיד ידליק את המשואה לכבודם של הרופאות והרופאים הפעילים בעיר ופועלים ללא לאות להצלת חיים ולשיפור איכות החיים של כל תושביה.
אלי עמיר (80) - סופר ואיש רוח ירושלמי שמרבה לתאר את חוויית הקליטה בארץ. עמיר עלה ארצה לבדו והגיע למעברה בירושלים. בהיותו נער עבד כשליח במשרד ראש הממשלה ובשעות הערב השלים את לימודיו התיכוניים. הוא למד באוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי המזרח. ספריו "אהבת שאול", "תרנגול כפרות", "מפריח היונים" ועוד, מהווים קול ייחודי בתרבות הישראלית ונותנים ביטוי עז וצבעוני של החיים בירושלים ובארץ כולה בשנות ה-50' וה-60' תוך תיאור של מעברותיה ושכונותיה של ירושלים.
אלי מזרחי (65) - מסעדן המייצג את אחד מהמוקדים הייחודיים של העיר - שוק מחנה יהודה. הוא נחשב לאחד ממובילי תהליך ההתחדשות שעבר השוק. הוא שימש כיו"ר ועד סוחרי השוק, ובית הקפה והמסעדות שלו היו הראשונים מסוגם שנפתחו במתחם. הוא פעל על מנת לשמור על אופיו האותנטי של המקום ובמקביל להפכו למרכז שוקק של תיירות ותרבות, ובאופן זה לחדש את ימיו. שוק "מחנה יהודה", אחד מסמליה המרכזיים של העיר, ראה תקופות היסטוריות רבות ביניהן גם פיגועים שהשאירו בו את חותמן והביאו לעיצוב אופיו המיוחד. מזרחי מבטא את הפסיפס הייחודי לעיר, את המגוון האנושי בה ואת כח החיות המאפיין אותה.
פרופ' אמנון שעשוע (57) - מרצה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, מייסד חברת "מובילאיי" המסייעת למניעת תאונות דרכים וממציא פטנט ייחודי המאפשר ללקויי ראייה לראות. שעשוע משלב בין מחקר לפיתוח בעיר ירושלים. פועלו פורץ הדרך בחברות "מובילאיי" ו-"אורקם" תוך שמירה על המשך פעילותן בירושלים הביאו ליצירת מקומות עבודה רבים והפכו אותה למרכז טכנולוגי והייטק בינלאומי מוביל. פעולתו מסמלת את מרכז ההייטק הירושלמי ההולך ומתפתח בשנים האחרונות ומציע פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך. שעשוע ידליק את המשואה לכבודה של האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי הראשון שהוקם בישראל המשלב בין מחקר ליישום.
דינה סמטה (19) - בעלת לקות ראייה, חניכה ומתנדבת במוסד "בית חינוך עיוורים". היא עלתה לארץ מהודו ומשתייכת לקהילת בני מנשה. היא הגיעה לבית החינוך ב-2007 וזו הייתה הפעם הראשונה בה ביקרה בבית ספר. במהלך לימודיה רכשה כישורים חברתיים ואת השפה העברית. כזמרת מחוננת היא מרבה להתנדב למען הקהילה, ומובילה קבוצת שירה של ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ב-"שלווה" השוכנת בירושלים. היא שרה עם זמרים מפורסמים, מופיעה בפני קהל ומספרת את סיפור חייה. סמטה תדליק את המשואה לכבודו של "בית חינוך עיוורים", מוסד חינוך ירושלמי שנוסד ב-1902 והיה המוסד הראשון לבעלי מוגבלויות שהוקם עבור יהודים בארץ-ישראל.
הרבנית חנה הנקין (71) -מחלוצות בתי המדרש לנשים. הנקין, עומדת בראש מדרשת "'נשמ"ת" בשכונת פת שבירושלים. במדרשה שייסדה לומדות תורה נשים ונערות ומוכשרות בה יועצות הלכה. בנוסף, המדרשה מקיימת תכנית לבנות לפני צבא, המשלבת לימודים אקדמאיים לבנות העדה האתיופית, קו הלכתי פתוח ושתי תכניות המיועדות לתלמידות מחו"ל. הרבנית הנקין עלתה לארץ מארצות הברית עם בעלה, הרב יהודה הרצל הנקין, בשנות השבעים ולאחר עשור של מגורים בעמק בית-שאן, עברה לירושלים והקימה בה את המדרשה. בני הזוג הנקין שכלו את בנם הרב איתם הנקין וכלתם נעמה בפיגוע סמוך ליישוב איתמר.
יהורם גאון (78) - זמר, שחקן, איש רדיו ישראלי וחתן פרס ישראל. נצר למשפחת גאון, אחת המשפחות הוותיקות בירושלים. העיר עומדת במרכז יצירותיו של גאון כזמר וכשחקן, בין היתר בסרט ובאלבום "אני ירושלמי", בביצועיו לשירים "אור וירושלים", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד. גאון נטל חלק מרכזי בשימורה וקידומה של תרבות הלדינו המזוהה עם העיר וביצע שירים רבים גם בשפה זו. במשך כעשור שימש גאון כחבר מועצת העיר ירושלים בהתנדבות; גם כיום משמש גאון בהתנדבות במוסדות ירושלמים שונים.
יעקב (יקי) חץ (71) - לוחם מילואים בגדוד 66 של חטיבה 55 במלחמת ששת-הימים וכיום הוא פעיל מרכזי בהנחלת מורשת הקרב של ירושלים. לפני המלחמה היה חץ לוחם בחטיבת הצנחנים, בסדיר ולאחר מכן במילואים. הפלוגה של חץ לחמה בקרב גבעת התחמושת בו נפגע מפקד המחלקה שלו. חץ הוביל את חיילי המחלקה בקרב הקשה על הבונקר הגדול ועל פעולתו זו הוענק לו עיטור העוז. במהלך מלחמת יום הכיפורים לחם בסיני. לצד שירותו ארוך השנים במילואים עבד חץ ברפא"ל ועל עבודתו הוענק לו פרס ביטחון ישראל. חץ מביא לידי ביטוי את עוז הרוח של הלוחמים ואת הניצחון הדרמטי במלחמת ששת הימים. חץ ידליק את המשואה לכבוד גבורתם של נכי צה"ל, לזכרם של החללים שנפלו בקרבות ובשם האלמנות והיתומים.
מירי ארנטל (67) - הקימה עם בעלה חיים את ארגון "זכרון מנחם" לזכרו של בנם מנחם אשר נפטר ממחלת הסרטן. הארגון הפועל בירושלים מלווה ומסייע לילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם בהתמודדות היום יומית. במסגרת פעילות הארגון הוקמה מלונית בירושלים שנותנת מענה לזקוקים לטיפול כימותרפי בבתי החולים בעיר. כמו כן מתקיימים מחנות נופש לילדים החולים ולמשפחותיהם וכן הוקם מרכז יום טיפולי סמוך לבית החולים "שערי צדק". בשל פעילותה הרבה מהווה עמותת "זיכרון מנחם" השראה לעמותות וארגונים נוספים. ארנטל מסמלת את מפעלי החסד הרבים שהוקמו בעיר ירושלים ואת תרומתו של הציבור החרדי במארג החיים הישראלי, בירושלים בפרט ובישראל בכלל.
משואת התפוצות:
מיכאל סטיינדהרט (76) נדבן בולט המעורב בפרויקטים רבים בישראל ובקרב יהדות ארה"ב. מפעלו המרכזי הוא פרויקט "תגלית" שהביא עד כה לארץ 600 אלף צעירים יהודיים מרחבי העולם. במסגרת הסיור בישראל מבקרים הצעירים בעיר ירושלים המהווה נדבך מרכזי בביקור, במהלכו מספרים את תולדות העם היהודי וזיקתם לארץ ולירושלים בפרט. פרוייקט תגלית הינו בעל חשיבות רבה מאוד לחיזוק הזהות היהודית של צעירים יהודיים בכל העולם ולהעצמת הזיקה שלהם לישראל. נוסף על פעולתו ב-"תגלית" יסד סטיינדהרט רשת של בתי-ספר עבריים בארצות-הברית, הוא תורם בולט של מוזיאון ישראל, נמנה עם התורמים המרכזיים של אוניברסיטת תל-אביב ועוד.
הרב משה הייר (78) - דיקאן ומייסד "מרכז שמעון ויזנטל" ו-"מוזיאון הסובלנות" המסופח אליו. המרכז שם לעצמו למטרה להגן על העם היהודי ולשמר את זיכרון השואה. למרכז סניפים רבים ופעולתו מתפרסת בכל רחבי העולם. אנשיו פועלים להעמדתם לדין של פושעי מלחמה נאצים, בנוסף ומביאים את סיפורה הטראגי של השואה לקהלים מגוונים ברחבי ארצות הברית. בצד מוזיאון הסבלנות בלוס אנג'לס, מושלמת בימים אלו בנייתו של מרכז עולמי לסובלנות במרכז ירושלים. הרב הייר שימש במשך שנים רבות כרב בוונקובר קנדה. הוא הפיק סרטים דוקומנטריים העוסקים במלחמת העולם השנייה וזכה על-כך באוסקר. במהלך נאומו בעת השבעת נשיא ארצות דונלד טראמפ ריגש הייר רבים בעת שציטט את המשפט מתוך המקורות "אם אשכח ירושלים תישכח ימיני".
משואת צה"ל:
סגן דין ארגיל (22) - מפקד צוות חוד בגדוד "צפע" של חטיבת הצנחנים. ארגיל מתגורר באלפי-מנשה עם משפחתו, במרס 2014 התנדב לחטיבת הצנחנים כדי להמשיך את דרכם של דודו וסבו ששירתו גם הם ביחידה. סבו של דין, מרדכי אברגי'ל, התגייס בשנת 1952 לצנחנים והשתתף במערכות ישראל כלוחם; במלחמת ששת הימים לחם בדרום ירושלים והשתתף באיחודה של העיר. כשסיים דין את קורס הקצינים שלו, העניק לו סבו רקע אדום לכנפי הצניחה אותו קיבל לאחר שצנח במיתלה במהלך מלחמת סיני.
רב סרן ירוס ירושלים (30) - ראש מדור הסברה במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי. היא נולדה באתיופיה ועלתה בגיל 4 לישראל. היא גדלה באשקלון והתגייסה לחיל החינוך והנוער שם שימשה בין היתר כקצינת קידום אוכלוסיות, סגנית קצין חינוך פיקוד דרום וקצינת החינוך של בית הספר להנדסה צבאית. ירוס פעילה במגוון רחב של יוזמות חברתיות המבקשות לחשוף את סיפורם של ישראלים יוצאי אתיופיה לציבור הישראלי ולגשר על הפערים שבין קבוצות ומגזרים בישראל. ירוס הקרויה ע"ש העיר ירושלים מסמלת בעשייתה את הקשר העז והעמוק בין אנשי "ביתא ישראל" לישראל אליה נשאו את עיניהם, הקהילה האתיופית נהגה לכנות את כל ארץ ישראל - ירושלים.
"הטקס יבטא את עושר החברה הישראלית"
מדליקי המשואות הומלצו על ידי חברי הועדה הציבורית, בראשות מנהל מרכז ההסברה מושיק אביב. שרת התרבות והספורט מירי רגב העומדת בראש ועדת הטקסים והסמלים ציינה כי כל אחד ממדליקי המשואות יספר את סיפורה של ירושלים מזווית אישית, ולראשונה ייקחו חלק במלאכה גם נציגי העם היהודי בתפוצות. "כולם אוהבי ירושלים שתורמים במעשיהם וברוחם לבניינה, לשגשוגה וליופיה של ירושלים", ציינה השרה.
רגב הוסיפה: "גם השנה טקס המשואות והתכנית האמנותית יבטאו את הרב-גוניות ועושר הצבעים והצלילים של החברה הישראלית, אני בטוחה שהטקס ירגש ויחבר את כל חלקי החברה הישראלית, כפי שציינו בלוגו הרשמי של החגיגות: ירושלים מאוחדת, מאחדת".