רבים מתושבי קריית שמונה מכירים את ד"ר רינה זרכי, רופאה בכירה במרפאת מכבי שירותי בריאות בעיר שלאחרונה אף זכתה בתואר "רופאה מצטיינת". אך לא רבים מהפציינטים שלה יודעים שעד לפני כשני עשורים זרכי אמנם העבירה את ימיה במרפאה - אולם כמנקה. את המעבר עשתה בזכות רופא אחר בקופה - ד"ר דן יפה.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ד"ר זרכי עלתה ב-1996 מבלרוס לישראל יחד עם שני ילדיה, בני 6 ו-11, ואמה הגמלאית. "עבדתי שם במקבילה המקומית של מגן דוד אדום, על אמבולנס - 24 שעות על הגלגלים", היא מספרת לחדשות 2 Online. "המשכורת שהרווחתי שם הייתה כל כך נמוכה שלא היה לי מספיק כסף לאוכל, אז החלטתי לעלות לישראל". הקליטה בארץ לא הייתה קלה. "זה היה שילוב של שוק ואופוריה", היא אומרת. "השוק היה של המדינה והשפה החדשים והאופוריה הייתה היכולת לקנות אוכל לילדים שלי".
כדי להתפרנס, החלה זרכי לעבוד כמנקה במרפאת שיניים. "הייתי עייפה וחשבתי באופטימיות שפשוט אמצא משהו אחר בשלב כלשהו", היא מסבירה. אך לאחר זמן מה החליטה לעשות שינוי, בזכות בתה. "הבת שלי הגיעה למרפאה, שהייתה ממש ליד הבית, וראתה אותי שוטפת את הרצפה", היא משחזרת. "היא פשוט שמה ידיים על המותניים ואמרה לי - 'מה, את רק מנקה?!' אז הבנתי שאני צריכה לחזור למקצוע שלי".
"פתאום גילינו שהמלצרית שלנו רופאה"
אבל מהר מאוד הבינה זרכי שלחזור להיות רופאה זה לא עניין פשוט. "לא עשיתי סטאז', אז הייתי חייבת לעשות פה מבחנים", היא מסבירה. "אמא שלי נשארה עם הילדים ואני הלכתי לחיפה לקורס, לקראת המבחנים". היא עברה את המבחנים בהצלחה - אך זה לא הספיק. "עוד לא הייתה לי שליטה טובה מספיק בעברית ולא ידעתי להשתמש במחשב כמו שצריך, אז עבדתי בביקורי בית", היא נזכרת. "באותו זמן גם מלצרתי, כי צריך להתפרנס".
באופן מפתיע, דווקא עבודת המלצרות היא זו שהובילה אותה לפריצת הדרך: באחת מהמשמרות שלה במסעדה התיישבה סביב אחד השולחנות קבוצת רופאים, בהם ד"ר דן יפה. "פתאום גילינו שהמלצרית שלנו רופאה", מספר ד"ר יפה לחדשות 2 Online. "הזמנתי אותה לבוא אלינו למרפאה". ד"ר יפה היה כבר מורגל בקליטת רופאים עולים חדשים. "בתחילת שנות ה-90, עם גל העלייה הגדול, מכבי שלחה אליי כמה וכמה רופאים להסתכלות ולמידה, כך שכבר הייתה לי המיומנות", הוא מסביר.
זרכי התחילה להתייצב במרפאה של ד"ר יפה מדי יום. "לא ראיתי את זה כצעד אחורה, אלא להיפך", היא מדגישה. "זו הייתה שפה שבכלל לא מוכרת לי, מחשב שלא ידעתי לעבוד עליו ורוקחות אחרת לגמרי מזו של אמבולנס. כל הזמן למדתי והרגשתי שאני מתקדמת". יפה, מצידו, התרשם מאוד מהמקצועיות שלה. "חצי שנה היא ישבה לידי ולמדה הכל - שפה, מחשב, את המערכות של מכבי - ואני למדתי להעריך אותה", הוא אומר. "ראיתי גם איך היא מתייחסת לחולים ואת היכולות המקצועיות שלה, וגם הנכונות וההתמדה שלה קנו אותי".
תוך כמה חודשים היא כבר התמודדה כמעט לבד עם החולים. "בחודש האחרון רינה קיבלה את כל החולים ואני רק השגחתי עליה", מספר ד"ר יפה. "אחרי חצי שנה התחלנו לתת לה עצמאות במוקד, והיא הצטרפה לרופא עצמאי. בהמשך היא עבדה כעצמאית במג'דל שמס ואילו כאן כרופאה מחליפה. אחר כך הפכה לרופאה קבועה והגיעה למעמד המכובד בו היא נמצאת היום".
"משתפים בבעיות - וגם בשמחות"
מאז ד"ר יפה כבר יצא לגמלאות, אך הוא וד"ר זרכי ממשיכים לשמור על קשר חם. ד"ר זרכי אפילו משמשת כרופאת המשפחה של יפה ומשפחתו. "אנחנו אמנם נפגשים בעיקר במרפאה, אבל אנחנו חברים, משתפים זה את זו בבעיות וגם בשמחות", מספר יפה, וזרכי מוסיפה: "אנחנו גם חולקים עדכונים על הילדים והנכדים, משתפים תמונות אחרי טיולים בחו"ל. אני מאוד אוהבת את ד"ר יפה, יש לי פינה חמה בלב אליו".
בתה של ד"ר זרכי, שהייתה מופתעת לראות אותה מנקה במרפאה, כבר מסתכלת אחרת על אמא שלה. "אני חושבת שהיא גאה בי", אומרת ד"ר זרכי ומוסיפה בצחוק: "היא גם נהנית מהמשכורת שלי כרופאה, למרות שהיא בעצמה כבר עצמאית".