אחד החלקים המשמעותיים ביותר בציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא המפגש האותנטי עם שרידים וניצולים המספרים על חוויותיהם הקשות באותה תקופה נוראית. אך הניצולים לא יהיו עמנו לנצח כדי לספר את תחושותיהם ובקרוב מאוד כל שיישאר הוא תמונות, סרטים ומוזיאונים - תזכורות ראויות לזוועות, אך לא בטוח שמספיקות. בדיוק עם האתגר הזה מתמודדים אנשי עמותת "הגדת השואה והתקומה" שבחרו לעשות זאת בדרך ייחודית ועממית במיוחד: יצירת "הגדה" שתספר את שאירע לעם היהודי בתקופה אפלה זו.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מדובר בטקסט ובטקס משפחתי, שכמו הגדת פסח וסדר הפסח, יאפשרו ציון שנתי ופעיל של זיכרון השואה גם בדורות הבאים. באותו יום, בישראל ובתפוצות, ייקרא סיפור הגדת השואה והתקומה. לראשונה, סיפור מובנה, אחיד, ובו יודגשו ערך האדם, זכויות הפרט וקבלת האחר.
היוזמה נולדה בעקבות מכתב ששלחה אוגניה רוטר, ניצולת שואה, לעיתון "נוביני קרקובסקיה", עיתון של ארגון יוצאי קרקוב בישראל, בשנת 2010. "בחג הפסח אנו חוגגים אירוע שקרה לפני אלפי שנים ומספרים לדורות הבאים את מה שקרה על ידי קריאה בהגדה", כתבה רוטר. "דומני כי מן הראוי שנציין ונחגוג את הניצחון שלנו, הניצולים המעטים, על הרשע והרוע - וזאת על ידי קריאה ב'הגדת השואה', אשר תועבר מדור לדור ותספר את הסיפור המופלא של הניצולים שהקימו חיים חדשים בישראל".
רוטר הסבירה מדוע הרעיון הגיע "באיחור". "כה מעטים היינו, כה עייפים וחלשים, שלא יכולנו מיד לחשוב שלמעשה היציאה מאבדון היא הנצחון הגדול של עם ישראל במאה ה-20", הוסיפה. "הרעיון בוער בנפשי כל זמן שאנו בחיים. כה מעטים נשארנו, כל יום פחות, והפתרון הביולוגי עושה את שלו".
את החזון שואבת העמותה מ"מנשר הניצולים" אשר הקריאו לראשונה צבי גיל וראול טייטלבאום ביד ושם ב-2002 בנעילת הכנס הבינלאומי למורשת ניצולי השואה. "על אף שזיכרון השואה טעון וספוג בחורבן, ברוע ובאבדן צלם אנוש המאיימים על כל ערך אנושי, אנו, הניצולים, שצעדנו בגיא צלמוות וראינו כיצד משפחותינו, קהילותינו ועמנו מושמדים, לא שקענו אל תהומות הייאוש ולא איבדנו את האמונה באדם ובצלם אלוהים", אמרו אז. "אנו מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו מסר חיובי לעמנו ולעולם – מסר של מחויבות לערכי האדם והאנושות".
כולם כותבים את ההגדה
את הכפפה הרימה לפני שש שנים קבוצה של אנשים, בהם אנשי ציבור, אקדמיה, חינוך ועוד לצד ניצולים וילדיהם שהחלו לעבוד יחד במטרה להבין כיצד משיגים את המטרה - יצירת מסורת חדשה בישראל ובתפוצות. בין חברי העמותה ד"ר מיה צינוביץ'-גולדנברג, שמילאה שורה של תפקידים בכנסת ובממשלה, השר לשעבר מיכה חריש, הפסיכולוגית ד"ר גילה מצליח-ליברמן, רס"ן דסי פאר-דרור, קצינת חינוך בצה"ל, לילי הבר פעילה חברתית, איש הפרסום עמיר זינגר והעיתונאי לשעבר צבי גיל.
לאחר חמש שנות עשייה אינטנסיבית, הקימה לפני כשנה הקבוצה עמותה רשמית שהחלה בקיום חוגי בית בכל הארץ בכל מגזרי החברה הישראלית וערכה קבוצות מיקוד לחידוד התובנות. התובנות מחוגי הבית שיתקיימו במהלך השנה הקרובה יקובצו לכתיבת טקסט ההגדה. בעתיד מתכוונת העמותה גם לפנות לאנשי רוח, תרבות ועוד במטרה ללקט טקסטים להגדה, כך שתפנה לכמה שיותר קהלים בחברה הישראלית.
בעמותה מדגישים כי התקווה היא שכל משפחה בישראל תשב מדי שנה באותו יום לארוחה משפחתית, תקרא בהגדה ובכך יימשך השיח גם לדורות הבאים באופן פעיל ובעל זווית אקטואלית. בדיוק כפי שגם אחרי אלפי שנים אנחנו עדיין מציינים מדי שנה את סיפור יציאת העם היהודי ממצרים.
פרטים נוספים באתר העמותה ובפייסבוק: הגדת השואה והתקומה.