לפני שנים בודדות כמעט ולא ניתן היה למצוא חרדים בהייטק, בטח שלא מובילים סטארטפיסטים עצמיים. בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות במגזר. אברימי וינגוט ומוישי פרידמן מנסים להקל על ההשתלבות, ומשדכים בין סטארטפיסטים חרדים מתחילים לשמות הגדולים בענף.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לפני כמה שנים הקמתי סטארטאפ והייתה לי תובנה אחת במהלך הזמן הזה - שאין סיכוי ליזם חרדי להקים סטארט-אפ בישראל ולהצליח", מסביר משה פרידמן, מייסד "קמא-טק" לשילוב חרדים בהייטק. "אנשים אמרו לי בפנים 'אנחנו לא נשקיע בחרדים'. ויש גם המון כעסים על חרדים. תמיד זה 'למה לא שירתת בצבא'? כל הדעות הקדומות והכעסים מתפרצים החוצה".
כמעט 300 סטארט-אפים מהמגזר החרדי התמודדו על ההשתתפות בתכנית שמשדכת בין חברות ההייטק הגדולות לבין יזמים חרדים מתחילים, מתוכם נבחרו שבעה. בין החברות המאמצות ניתן למצוא את "אאוטבריין", "טאבולה" ו"פאלריום", כל אחת מהן שווה יותר ממיליארד דולר.
בחברת "וויקס", אחד הסטארט-אפים המצליחים בישראל שיושב בנמל תל אביב, הקצו אזור נפרד בתוך החברה לקבוצת הסטארטפיסטים החרדים. בעוד ההפרדה בין המינים היא הסוגיה המרכזית איתה מתמודדים הגברים החרדים, אצל הנשים החרדיות הקשיים אחרים. "אני רוצה שבעלי ילמד", מבהירה מיכל, סטודנטית חרדית העובדת בהייטק. "אני עובדת ומפרנסת, אבל אם יהיה משהו שעלול להפריע לזה שהוא ילמד, שעות לא הגיוניות לאמא, משהו שיפגע בצניעות או ברוחניות, אז אני אקח צעד אחורה".