הסכם החכירה של אתר נהריים עוד לא פג, אלא שבירדן כבר קובעים עובדות בשטח: מאות מטיילים שהגיעו היום (שבת) לנהריים לא יכלו להיכנס למתחם "אי השלום" המצוי בין גבולות ישראל וירדן, זאת עקב סירובו של הצבא הירדני לאפשר להם לבקר במקום.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
סירוב הכניסה למקום למאות המטיילים שהגיעו נחשב תמוה במיוחד - זאת לאחר שהביקור תואם מראש וקיבל את כל האישורים המתאימים. מנהלי האתר מדווחים על תחושת עוינות מאז שהמלך עבדאללה הודיע על סיום הסכם החכירה - ועל כוונתה של ירדן לקבל לידיה את השטח בחזרה באוקטובר הקרוב, במלאת 25 שנים לחתימת הסכם השלום עם ישראל ב-1994.
"לצערנו הרב, מאז הודעתו של מלך ירדן באשר לעתידו של אי השלום בנהריים, אנו עדים לניסיונות של הגורמים הרשמיים הירדניים בשטח לשנות את המציאות ואת ההסדרים שהיו נהוגים בנהריים ב-25 השנים האחרונות", מסר עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, בתגובה להתפתחויות. 
"אנחנו ממשיכים לקוות שהמנהיגים בשתי המדינות, ירדן וישראל, יפעלו בתאום ובשיקול דעת כדי לאפשר לאזרחים משני הצדדים להמשיך ולבקר באי השלום, שצריך להמשיך ולשמש כסמל ליחסי השכנות הטובים בין הצדדים", הוסיף.
הדרישה הירדנית לישראל: השיבו את נהריים
באוקטובר האחרון, כאמור, הודיעה ירדן שהחליטה לא להאריך את אחד הנספחים בהסכם השלום בין שתי המדינות, שקובע שירדן תחכיר לישראל קרקעות חקלאיות באזור נהריים בבקעת הירדן ומובלעת צופר בערבה. בהתאם להסכם השלום שנחתם ב-1994 בין ישראל לירדן, אזורים אלה מוחזקים בשליטה ישראלית במשך 25 שנים. לפי ההסכם, לאחר תקופת החכירה, כול צד רשאי לדרוש לבטל את הנספח.
"אזורי באקורה (נהריים) וחאמר (צופר) תמיד היו בראש סדרי העדיפויות שלנו", צוטט עבדאללה מלך ירדן בתקשורת הירדנית. "ההחלטה שלנו היא לסיים את ההחכרה נובעת מתוך הרצון שלנו לעשות מה שנדרש למען ירדן והירדנים".
"הסכם השלום בינינו לבין ירדן הוא הסכם של שלום אמת", אמר אז ראש הממשלה נתניהו, "הקשרים ארוכי השנים עם הממלכה ההאשמית הביאו להסכם מדריד. בהסכם השלום ירדן שמרה לעצמה את האופציה לקבל את נהריים וצופר. נמסר לנו שהיא מבקשת לממש את האופציה הזו, ניכנס איתם למשא ומתן על אפשרות הארכה של ההסדר הקיים, אבל ההסכם כולו בראייה כוללת הוא חשוב ויקר לשתי המדינות".