המשטרה החלה להטמיע בימים אלה נהלים חדשים בנוגע להצגת תעודת זהות והזדהות בפני שוטר, שנוגעים לאופן דרישת ההזדהות . הנוהל החדש מגיע בעקבות דוח של וועדת פלמור, שעסק בעיקר במחאת יוצאי אתיופיה. בין הנהלים החדשים: הבהרת התנאים בהם יוכל השוטר לדרוש מהאזרח להזדהות, חידוד אופן הפנייה והשמת דגש על כך שהפנייה תיעשה באופן שוויוני - ללא הבדלי דת, גזע ומין.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
הצוות למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, מצא כי רבים מהתיקים נגד יוצאי אתיופיה התחילו בדרישת הזדהות של שוטר מאזרח, שהסלימה עד לכדי אירועים אלימים, שגררו עיכובים ומעצרים.
על-פי החוק, דרישת הזדהות איננה מחייבת חשד מוקדם או חשד כלשהו טרם הפעלת סמכות השוטרים. המשמעות היא כי שוטר רשאי לדרוש מאדם להזדהות בכל מקום ובכל זמן, ללא חשד קונקרטי. על מנת להבטיח שהסמכות תופעל כראוי, קבע הצוות כי יש מקום לקביעת נהלים ברורים להסדרת אופן הדרישה להזדהות.
נוכח המלצות הוועדה, משטרת ישראל גיבשה נוהל שנוגע לאופן דרישת ההזדהות. על-פי הנוהל, הסמכות לא תופעל באופן שרירותי, אלא לאחר שהשוטר מצא עילה סבירה להפעלתה. הנוהל החדש נועד להבטיח הפעלה שוויונית ומכבדת של סמכות זו.
כחלק מהנוהל, השוטר יפעיל את הדרישה לזיהוי רק אם יזהה התנהגות חריגה או חשודה. בנוסף, הפניה לאזרח תצטרך להיות אדיבה, עניינית ושוויונית - ללא הבדלי דת, גזע ומין. בנוסף, השוטר מחויב להזדהות בפני האזרח ותהליך הבדיקה לא יערך מעל למספר דקות. סמכות דרישת ההזדהות מוקנית לא רק לשוטרים אלא גם לעובדי ציבור מסוימים ואף לגורמים פרטיים בעלי סמכויות שלטוניות, כמו מאבטחים וסדרנים במגרשי ספורט.