רחובות היא העיר בה איכות החיים היא הגבוהה ביותר - כך עולה מדוח מדד איכות החיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אחריה מדורגות רמת גן, ראשון לציון, בני ברק ופתח תקווה. במקום השישי מדורגת חולון ואחריה תל-אביב-יפו. את העשיריה הראשונה סוגרות אשדוד, אשקלון וחיפה. נתניה דורגה במקום ה-11, באר שבע במקום ה-12, ירושלים במקום ה-13 ובת ים ב-14.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מלבד הדירוג הכללי, צוינו בדוח גם פרמטרים ספציפיים לכל עיר. כך, למשל, ברמת גן תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר; בפתח תקווה אחוז התושבים שמרוצים מהמצב הכלכלי הוא הגבוה ביותר, בתל-אביב-יפו שיעור התעסוקה הוא הגבוה ביותר; ובחיפה צפיפות הדיור היא הנמוכה ביותר. מנגד, בבאר שבע תוחלת החיים היא הנמוכה ביותר, בירושלים האחוז הנמוך ביותר של תושבים המרוצים מאזור המגורים ובבת ים האחוז הנמוך ביותר של שביעות רצון מהחיים.
בדוח פורטו גם מדדי איכות החיים למדינת ישראל בכללותה: כך, למשל, ההכנסה החציונית מעבודה במשקי הבית עלתה בכ-28% מ-2002, ועמדה בשנת 2016 על 16,264 שקלים בחודש. אך במקביל לעלייה בהכנסה, גם הצריכה האינדיבידואלית לנפש זינקה, כאשר ב-2016 היא עמדה על 95.6 אלף שקלים לנפש לעומת 55.4 אלף שקלים בשנת 2000.
בנוסף, שיעור האבטלה ירד ל-25.5% בלבד בשנת 2016, כאשר אחוז המובטלים הגבוה ביותר נרשם בקרב האוכלוסייה החרדית (27.4%). עם זאת, רק 58% מרוצים או מרוצים מאוד מהאיזון בין העבודה לשאר תחומי החיים. נרשמה ירידה קלה באי-השוויון, כאשר ב-2016 עמד מדד ג'יני לאי-שוויון על 0.346 לעומת 0.360 בשנת 2015 - אולם ישראל עדיין ממוקמת גבוה בתחום לעומת שאר מדינות ה-OECD.
מהדוח עולה עוד כי חלה עלייה בתחושת הביטחון האישי: במהלך 2016 3.1% מבני ה-20 ומעלה נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות, כאשר 3.8% מהנשים דיווחו כי נפגעו מעבירה בעלת אופי מיני לעומת 0.8% מהגברים בלבד. עם זאת, 55% נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש, 34% על בסיס יום-יומי או כמעט יום-יומי. 85% מבני ה-20 ומעלה דיווחו כי אינם חוששים ללכת לבדם בשעות החשיכה באזור מגוריהם.
שמנים יותר - אבל מרגישים בריאים יותר
בתחום הבריאות, חלה עלייה הן בתוחלת החיים והן בהערכה העצמית של בריאות - בשנת 2015 דיווחו 83.9% כי בריאותם טובה או טובה מאוד, לעומת 68.2% בלבד בשאר מדינות ה-OECD. נשים צפויות לחיות חיים בריאים 65.1 שנים וגברים 65.4 שנים, ושיעור תמותת התינוקות נותר 3.1 לכל 1,000 לידות, כפי שהיה בארבע השנים האחרונות.
מנגד, 18% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתות ז' סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, ורק 16.1% מבני ה-21 ומעלה העידו כי הם מקפידים על אורח חיים בריא: לא מעשנים, פעילים גופנית ואוכלים פירות וירקות על בסיס קבוע. בנוסף, התגלה פער משמעותי בין המינים בכל הנוגע לתחושת דיכאון: 30% מהנשים דיווחו כי הן חשות מדוכאות מדי פעם או לעתים קרובות, לעומת 19% בלבד מהגברים.
בתחום הדיור, עולה כי כמחצית ממשקי הבית בעשירון התחתון מוציאים על דיור כ-30% או יותר מסך הכנסתם הכספית נטו - זאת לעומת 11% מהעשירון העליון בלבד. עם זאת, 86% הביעו שביעות רצון מהדירה בה הם מתגוררים ו-83% מרוצים מהאזור בו הם מתגוררים. מידת צפיפות הדיור עולה עם העלייה במידת הדתיות, אולם 52% מהחרדים מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם, לעומת 34% מהחילוניים.
רוב הציבור מרוצה מהחיים
במהלך שנת הלימודים תשע"ו, שיעור הלמידה של בני 15-17 עמד על 95.6%. נשים רבות יותר זכאיות לבגרות ועומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות, אולם שיעור הנשים שהיו זכאיות לבגרות לאחר שלמדו מתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד היה נמוך משמעותית מזה של הגברים - 16.1% מבנות ה-26 לעומת 23.2% מבני ה-26. פער נרשם גם בין יהודים לערבים, כאשר רק 36.4% מהערבים מחזיקים בהשכלה על-תיכונית וגבוהה לעומת 60% מהיהודים.
בכל הנוגע לחיים האזרחיים, רק 16% מבני ה-20 ומעלה היו מעורבים בחיים הציבוריים או הפוליטיים. הפעילות האזרחית הנפוצה ביותר הייתה חתימה על עצומה (8%) והנמוכה ביותר הייתה השתתפות בתהליך עיצוב מדיניות (2%). 41% מהיהודים דיווחו כי הם נותנים אמון בממשלה לעומת 30% מהערבים, וכ-15% מהיהודים העריכו שהם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה לעומת 7% בלבד מהערבים.
ככלל, מרבית הציבור מרוצה מחייו: 90% מהיהודים ו-81% מהערבים העידו כי הם מרוצים מחייהם, כאשר בקרב היהודים מידת שביעות הרצון עולה עם מידת הדתיות (97% מהחרדים, 91% מהדתיים, 90% מהמסורתיים ו-89% מהחילוניים). עם זאת, רק 55% מבני ה-20 ומעלה העריכו שחייהם יהיו טובים יותר בשנים הבאות. בנוסף, יהודים דיווחו שהם בוטחים בזולת פי שלושה יותר מהערבים - 45% לעומת 14% בלבד.
>> כאן תמצאו את העיר הטובה בישראל לפי קטגוריות שנבדקו בעשרות ערים בישראל