במבצע מורכב וסודי הובאה ארצה לפני כשלושה חודשים רחל אלקיים, שחיה במשך 68 שנים בסוריה לאחר שנעלמה באופן מסתורי מביתה בישראל בשנת 1947, כפי שחשף אלון שני בחדשות 2 לפני כשנה וחצי. אולם למרות המאמצים הרבים שהושקעו בהחזרתה לישראל ואיחודה המרגש עם משפחתה - כעת נאלצת אלקיים להתמודד עם הפנים הפחות נעימות של ישראל: הביורוקרטיה.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מאז הגיעה לישראל, מתגוררת אלקיים עם אחייניתה ולא מקבלת שום תמיכה מהמדינה. "פשוט הפקירו אותה", מוחה האחיינית, אריאלה ברכה. "מה הם מצפים, שתצא לעבודה? היא לא צעירה וכל ההוצאות שלה חלות עליי, כי לצערי לאף אחד מהמשפחה אין את האמצעים לסייע לה", מסבירה האחיינית. "אחרי שהמדינה התאמצה כל כך להביא אותה לכאן, הייתי מצפה שמישהו ייקח אחריות", ממשיכה ברכה, "הם הביאו לכאן אדם והשאירו אותו להתמודד בעצמו. מה היה קורה אם לא היה באפשרותי להחזיק אותה אצלי בדירת שני חדרים וחצי?", היא תוהה.
בית הדין הרבני הסכים שהיא יהודיה - ברשות האוכלוסין טוענים: "לא זכאית בחוק השבות"
בשבוע שעבר קיבלה אלקיים אישור מבית הדין הרבני על כך שהיא יהודיה, והעבירה אותו לרשות האוכלוסין במטרה לקבל זכאות במסגרת חוק השבות - אולם בקשתה נדחתה, בטענה כי התאסלמה ומי שממיר את דתו בחזרה ליהדות אינו עומד בתנאי חוק השבות. עם זאת, במשפחתה של אלקיים מתעקשים כי מעולם לא התאסלמה ושמרה ברוב חייה על היהדות, ומהדיון בבית הדין הרבני - שבסופו, כאמור, אושרה יהדותה - עולים דברים דומים.
בשלב זה אלקיים עדיין נמצאת במעמד של פליטה על בסיס הומניטרי, ולא זוכה לאף קצבה או תנאי סוציאלי. "לפליטים ומהגרי עבודה רגילים יש תנאים מינימליים, לפחות מידה מסוימת של התייחסות מהרשויות", מסבירה ברכה, "אבל אצלה יש התעלמות מוחלטת". עוד הוסיפה ברכה כי "בגלל המעמד הארעי שלה בישראל, היא לא יכולה לפגוש את ילדיה, שנמצאים כעת כפליטים באירופה, והם לא יכולים להגיע לפגוש אותה כאן". עם זאת, יצוין כי לאחר חצי שנה במעמד זה תחל אלקיים לקבל חלק מהתנאים הסוציאליים הנדרשים בגילה, בהם קצבת זיקנה.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מבדיקת המקרה לעומקו עולה כי מדובר במי שאינה זכאית שבות, אולם לאור נסיבות המקרה כן ניתן לה מעמד תושב ארעי המעניק לה את כלל הזכויות".