הבחירות בירושלים הוכרעו בפער של 12 אלף קולות, בין היתר בעקבות סירובן של חסידויות גור ובעלז לתמוך בליאון. לחדשות 2 נודע כי הסירוב של שתי החסידויות לחבור לליאון נבע עקב סירובו של אביגדור ליברמן להסכים להוביל מהלכים שיסכלו את חוק הגיוס ומספר גזירות שפוגעות בציבור החרדי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בין 7,000-9,000 קולות בערך שוות שתי החצרות הגדולות בירושלים שאחריהן חיזרו אנשיהם של ליאון וברקת לאורך כל השבועות האחרונים. באופן רשמי, הודיעה "דגל התורה" כי אין לה כל מועמד מועדף בבחירות לראשות העיר. במקביל, הריץ הרב שמואל אויערבך את חיים אפשטיין - מועמד חסר סיכוי שפגע בעיקר במשה ליאון. ביחד שווה הגוש הזה לבדו בין 10-13 אלף קולות לערך.
בשבוע האחרון הפעיל דרעי, יו"ר ש"ס, ניסיונות שכנוע רבים של אנשי האדמו"רים לקרוא לחסידיהם להצביע למשה ליאון. במסגרת המשא ומתן עמם, נועד גם אביגדור ליברמן עם מספר בכירים בשתי החסידויות והציע להם הצעות מפליגות בקואליציה הירושלמית המתהווה, אולם הם תבעו ממנו התחייבות לפעול במסגרת חברותו בקואליציה בכנסת לסיכול חוק הגיוס, יחד עם שורה של חוקים הפוגעים במערכת החינוך החרדית, מה שמכונה "הגזירות".
גורמים בסביבתו של ליברמן סיפרו כי הוא התעקש שלא להיענות לדרישה עד הרגע האחרון וייתכן מאוד ששילם על כך בכשלונו של משה ליאון בבחירות. ברקת, יוזכר, זכה ב-106,300 קולות. לעומתו, זכה ליאון ב-94,200 קולות. בחישוב פשוט ניתן לומר שהצטרפות הגוש המדובר היה סולל לליאון את הדרך לקומה השישית בכיכר ספרא.