התחזית לחיים בישראל עד סוף המאה - מדאיגה: במשרד להגנת הסביבה מפרסמים היום (שלישי) תחזית מטרידה על החיים בישראל בעשורים הקרובים, כתוצאה משינויי האקלים וההתחממות הגלובלית - מה שיוביל לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר, למחלות, הצפות - ופגיעה בכל תחומי החיים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשרד להגנת הסביבה זיהו ארבע מגמות אקלימיות בישראל: הולך להיות כאן חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר.
לפי דוח השירות המטאורולוגי שפורסם בימים האחרונים, הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עלתה בכ-1.4 מעלות צלסיוס מאז 1950 וצפויה לעלות בעוד כ-0.9 -1.2 מעלות עד סוף שנת 2050; כלומר, צפויה עליה של יותר מ-2 מעלות צלזיוס תוך 100 שנים.
בנוסף, צפויה עלייה בתדירות מספר הימים והלילות החמים בשנה, וירידה בתדירות הימים והלילות הקרים - מגמה קיימת שצפויה להימשך.
בנוסף לחום, תתרחש הפחתה בכמות המשקעים של יותר מ-15-25% עד סוף המאה. מגמת ההפחתה במשקעים קיימת ב-30 השנה האחרונות וצפויה להמשך. המשמעות היא עלייה במספר הימים היבשים בשנה והתייבשות של מקורות המים, בדגש על צפון מזרח ישראל, אגן היקוות הכנרת.
עוד מזהירים במשרד להגנת הסביבה מעלייה צפויה בשכיחות ובעוצמת גלי חום. צפויים אירועי שיא של משקעים - כמו גם שינויים בתדירות, ההימשכות ועוצמת המשקעים (כמות גשם גדולה תרד תוך זמן קצר יותר).
אזהרה נוספת היא מעלייה הדרגתית של פני הים התיכון. עם זאת, במשרד מצביעים על כך שעדיין קיימים כיום פערי מידע בנוגע לגובה עליית המפלס הצפויה בים התיכון ובנוגע לשטח שצפוי להיות מושפע או מוצף בישראל.
מזג האוויר יוביל לפגיעה בבריאות הציבור, בכלכלה, בתשתיות ובחקלאות
המגמות האקלימיות המדאיגות הללו צפויות להשפיע על מדינת ישראל במספר מישורים: בכל האמור לטבע, צפויה התייבשות של נחלים ובתי גידול לחים ותתרחש פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי ובשירותי המערכת האקולוגיות לרווחת האדם. בנוסף, ישונו דפוסי נדידת מינים, תתגבר השכיחות של שריפות יער וחורש וחדירה והתפרצות של מינים פולשים.
האקלים המשתנה צפוי להוות גורם משמעותי ביותר גם בהתפרצות מחלות, למשל אלו המועברות על-ידי עקיצות חרקים כמו קדחת מערב הנילוס, שהתפרצה בישראל לאחר תקופה ארוכה של גל חום כבד. עוד עלולים להתרחש עלייה בזיהום אוויר ומחלות נשימתיות בשל עלייה באבק; עלייה בלחץ נפשי והשפעות פיזיולוגיות הנובעות מעומס החום. בנוסף, אירועי מזג אוויר קיצוניים צפויים להגדיל תחלואה ועומס על בתי החולים.
לשינוי האקלים תהיה השפעה שלילית לאורך זמן על התפוקה הריאלית במדינות ומגזרים כלכליים שונים, ועל תפוקת העבודה והמעסיקים. ההערכות הן כי משבר האקלים יכווץ את הכלכלה העולמית עד סוף המאה וגם את כלכלתה של ישראל.
עוד עלולה להתרחש פגיעה מוגברת בשכבות החלשות, ובייחוד בקרב נשים, ילדים, חולים ואוכלוסייה מבוגרת. מדינות אחדות צופות להתגברות האלימות במרחב הציבורי.
עלייה באירועי שיא של משקעים תעלה את הסיכון להצפות ותגרום נזק לתשתיות ולרכוש. קיים צפי לפגיעה במתקנים, תחבורה, תקשורת, מערכות מים וניהול פסולת. עליית מפלס הים צפויה לגרום לפגיעה בתשתיות לאורך החופים (למשל תחנות כוח, מתקני התפלה ונמלים).
הביטחון האישי והלאומי צפוי אף הוא להיפגע: עלייה בתדירות השריפות, צפי לפגיעה בביטחון האנרגטי, באספקת מזון ובמי שתיה ראויים. השפעת שינויי אקלים על מדינות שכנות עלולה להוביל לאיום אסטרטגי - מתח בגבולות, גלי הגירה ממדינות מתפתחות , בעיקר מיבשת אפריקה ולחץ בינלאומי.
תהיה גם השפעה על ייבולים חקלאיים מבחינת הכמות, האיכות וסוגי הגידולים החקלאיים, השפעה על משקי החי, התפשטות וריבוי מזיקים וסחף קרקעות. התחזית לעלייה באירועי הקיצון תגדיל את עלויות הביטוח החקלאי לנזקי טבע ולאסונות טבע.
עוד תתרחש ירידה במילוי חוזר של מקורות מים טבעיים ומקורות מים יזוהמו, מליחות מי תהום תעלה ואיכותם תרד.עוד צפויים הפחתה משמעותית בכמות המים באגן ההיקוות של הכנרת ושינויים במליחות מי הכינרת ותתרחש עלייה בביקוש למים, עלייה בצריכת אנרגיה ועלייה בתדירות הפסקות החשמל.