מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי ההורמון אוקסיטוצין, הידוע בכינויו "הורמון האהבה" ומשפיע על התנהגויות כמו אמון, אמפתיה ונדיבות - משפיע גם על התנהגויות מסוג אחר לגמרי, כמו קנאה או שמחה לאיד.
ד"ר סימון שמאי צורי, עורכת המחקר, סיפרה כי "בעקבות הממצאים אנחנו מניחים כי ההורמון קשור להעצמת רגשות חברתיים באופן כללי. באם הסיטואציה היא חיובית, ההורמון יחזק התנהגויות פרו-סוציאליות ואם הסיטואציה היא שלילית, ההורמון יחזק את הרגשות השליליים".
מחקרים קודמים הוכיחו ש"הורמון האהבה" המשתחרר באופן טבעי בגוף במהלך לידה ובעת קיום יחסי מין, משפיע לחיוב על רגשות. נבדקים ששאפו את ההורמון גילו רמות גבוהות יותר של רגשות חיוביים כלפי אנשים אחרים, בעקבות כך הסיקו החוקרים שלהורמון חלק חשוב ביצירת קשר חברותי בין בני אדם.
העכברים הפכו לאגרסיביים
התפנית ביחס כלפי ההורמון חלה כאשר ד"ר שמאי צורי גילתה שעכברי מעבדה ששאפו אוקסיטוצין גילו רמות גבוהות של אגרסיביות כלפי עכברים אחרים. היא החליטה לערוך מחקר בקרב בני אדם בו השתתפו 56 נבדקים שחלקם שאף את ההורמון הסינטטי והיתר קיבלו תרופת דמה. הנבדקים שיחקו במשחק מזל ממוחשב מול מתחרה אחר, שהיה למעשה ללא ידיעתם - מחשב ולא בן אנוש.
מהממצאים עולה כי הנבדקים שקיבלו את "הורמון האהבה" גילו רמות גבוהות יותר של קנאה כאשר "המתחרה" שמולם זכה ביותר כסף מהם, והפגינו סימנים ברורים של שמחה לאיד כאשר הם זכו ביותר כסף מהמתחרה השני.
ממצא מעניין נוסף היה שברגע שהמשחק הסתיים, לא נמצאו הבדלים בין הנבדקים לגבי רגשות אלה, מה שמצביע על כך שהעצמת הרגשות השליליים חלה אך ורק במהלך המשחק.
שימוש באוקסיטוצין - לטיפול באוטיזם
מחקרים קודמים שנערכו סביב "הורמון האהבה" הובילו לבדיקת השימוש בו כתרופה לטיפול בהפרעות שונות כמו אוטיזם. "ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי צריך לבדוק גם את ההשפעות ההתנהגותיות הלא רצויות שלו לפני שממשיכים הלאה", סיכמה ד"ר שמאי צורי.
כמו כל קשר בין שני אנשים, כך גם השפעתו של ההורמון. לעתים אנו חשים רגשות של אמפתיה, נדיבות ואהבה ולעתים אנו מרגישים רגשות של קנאה ושמחה לאיד. הורמונים או רגשות אמיתיים? את זה אתם תקבעו לבד.