התפתחות אמצעי המניעה, הבדיקות הגנטיות והמודעות למין בטוח נותנות את אותותיהן: מדוח של משרד הבריאות עולה כי שיעור הפסקות ההיריון בישראל ירד ב-13% מתחילת שנת 2000, וב-21% משנת 1990. בנוסף, נמצא ששיעור ההפלות בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות מערב אירופה, בקרב צעירות עד גיל 20 ונשים מעל גיל 35.
מסקנות הדוח מבוססות על נתונים שהעבירו הוועדות להפסקת היריון על מספר הפניות, האישורים וביצוע הפסקות היריון. בנוסף הן מסתמכות על העברת נתונים פרטניים ולא מזוהים של הוועדות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
על פי הדוח, במהלך שנת 2010 אושרו 97% מתוך 21,363 הפניות לוועדות להפסקת היריון, שהן למעשה 19,531 הפלות. מחציתן נעשו בהתאם לסעיף בחוק על פיו "ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או מחוץ לנישואין". כמעט 40% מהפניות אושרו מחשש שההיריון עלול היה לסכן את חיי האישה על ידי גרימת נזק גופני או נפשי, או בשל הערכה כי העובר סובל ממום.
בעשירית מהמקרים הכריע גילן של הנשים, בהם הייתה האישה צעירה מגיל הנישואים המינימלי הקבוע בחוק - 17, או שמלאו לה יותר מ-40 שנה.
נשים משכילות עוברות פחות הפלות
בנוגע להפסקות היריון מאוחרות, עולה מהדוח כי הפלות לאחר השבוע ה-23 של ההיריון מהוות כאחוז אחד מכלל ההפלות שבוצעו בעשור האחרון. רובן הגורף בשנת 2010 נבע מהסיבה שהעובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.
בחינה של המאפיינים הדמוגרפיים משקפת כי שיעור האישורים להפסקת היריון שנתנו לנשים בעלות השכלה גבוהה בעלות 13 שנות לימוד ויותר, קטן בהשוואה לנשים בעלות השכלה נמוכה. נתון נוסף מצביע על כך ששיעור האישורים שניתן לעולות חדשות גבוה בהשוואה לשיעור בקרב שאר הנשים.
השיעור בקרב ילידות ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990 נמצא במגמת ירידה משנת 2004 - ועדיין, הוא פי 1.6 בהשוואה ליהודיות לא עולות בשנת 2009. ואילו השיעור בקרב ילידות אתיופיה שעלו משנת 1980 גבוה ויציב - פי 3.9 בהשוואה לשיעור בקרב הלא עולות.
עובדה מעניינת היא שבעוד שמספר הפסקות ההיריון בבתי החולים הפרטיים ירד, נרשמה עלייה במספר ההפלות שנעשו בבתי החולים הממשלתיים ואלו של שירותי בריאות כללית.