באמת קשה להאמין, אבל מדובר בסיפור אמיתי: בדרך כלל כשאדם תורם כליה מגופו הוא עושה את זה כדי להציל חיים של קרוב משפחה, אבל זאב גרשון, בן 52, החליט לתרום כליה לאדם זר לחלוטין. דליה וייסמן - חולת כליות בת 61, זכתה בחיים חדשים. "לא האמנתי שיכול להיות שמישהו שלא מכיר אותי באמת יעשה את זה, אבל ראיתי שזה קורה", אומרת דליה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
המפגש בין השניים מרגש מאוד: התורם זאב ניסה להסביר: "לא ידעתי למי אני תורם, מה אכפת לי?". דליה מצביעה על הבטן ואומרת לזאב: "זה פה, הכליה שלך פה. הבדיקות טובות, הכל טוב, אני מרגישה מצוין, יש לי חיים, זאב תודה רבה".
בתשובה לשאלה מדוע סיכן עצמו בניתוח לא פשוט ונותר עם כליה אחת בגופו, כדי להציל חיים של אדם שאיננו מכיר ענה זאב: "כל היהודים ערבים זה לזה, זה כתוב גם בגמרא - מי שמקיים נפש אחת, כמו מקיים כל העולם, זאת מצווה, ואני חושב שאם יותר אנשים יעשו כמוני לא תהיה רשימה כזאת ארוכה של חולים שממתינים לתרומת איברים".
"אתה מעכשיו אח שלי"
הניתוח להוצאת הכליה שעבר זאב אינו ניתוח מסוכן במיוחד, ומלבד הקפדה יתירה על שתיית מים רבים והימנעות מתרופות מסוימות - הוא יוכל לחזור לשגרת חייו, אפילו לעשות ספורט, אבל - נותרה לו כליה אחת בלבד. לזאב יש שבעה ילדים. לשאלה אם חס וחלילה, מישהו מהם יצטרך השתלת כליה בעתיד, אבל הוא לא יוכל לעזור ענה: "נכון, אבל אם יש קצת אמונה, אני חושב שהכל יהיה בסדר".
המושתלת עצמה לא בטוחה אם הייתה תורמת כליה למי שאינה מכירה: "אם זה היה הילדים שלי, בצורה חד משמעית הייתי תורמת. לאדם זר? קשה לי לענות על זה". כנראה שרובנו לא היינו עושים את זה, אבל זאב הוא משהו אחר, ונדמה שאת טוב הלב שלו - הוא הוריש לילדיו: "למחרת הניתוח הילדים שלו היו פה", מספרת דליה, "ושאלו אותי אם אני צריכה משהו, אם הם צריכים להביא, אמרתי להם - אני לא צריכה יותר כלום בחיים, אני קיבלתי מאבא שלכם חיים".
החיבור בין דליה לזאב נוצר הודות לפעילותה של עמותת "מתנת חיים", שמעודדת תרומות כליה מהסוג הזה. זאב התאושש ראשון מהניתוח וכבר שוחרר לביתו, כעת גם דליה השתחררה, שמחה, בריאה, עם אח מאומץ: "אתה אח שלי, זאב, אם אתה רוצה או לא", אומרת דליה לזאב. "האח שלא נולד לי, אתה תהיה האח הקטן".