שני דייגים בחוף הרצליה לא האמינו למראה עיניהם. בין הסלעים, סמוך לשובר הגלים הבחינו השניים בכלבת-ים שוחה. בסופו של דבר היא עלתה על השובר ונשכבה בין הסלעים. בארגון מחמל"י מסבירים הבוקר כי מדובר במחזה נדיר שלא נראה בישראל מאז שנות ה-60.
אמש, בשעה 23:15 הבחינו הדייג משה טביב ובנו בכלבת-ים באורך של כ-1.2 מטרים שוחה על ידם קרוב לשובר הגלים המערבי של המרינה בהרצליה ולבסוף נעצרה על הסלעים. השניים התקרבו בזהירות ושמעו את נשימותיה הכבדות של כלבת הים, חששו לגורלה ויצרו קשר עם בית החולים לחיות בר בספארי ברמת-גן.
עובד בית החולים שמוליק לנדאו, הגיע למקום, ראה כי עיניה של כלבת-הים עצומות והיא מתנשמת בכבדות. "נגעתי בה עם הרגל על מנת לקבל תגובה, כלבת-הים פקחה את עיניה ולא זזה", סיפר. לנדאו הביא שמיכה כדי לכסות את כלבת-הים הים שבינתיים "ברחה" אל המים - ונעלמה.
התצפית האחרונה בישראל: בשנות ה-60
במקביל יצר לנדאו קשר עם המרכז להצלת צבים ועם צוות מארגון מחמל"י שהגיע למקום ופתח בסריקות סמוך לשובר הגלים. נראה כי כלבת-הים, ככל הנראה בת כשנתיים, במצב לא טוב, ולכן במחמל"י מתכוונים להמשיך ולנסות לאתר אותה, כדי לסייע לה.
בארגון מחמל"י מספרים כי אוכלוסיית כלבי הים האוכלוסייה הנחקרת הקרובה ביותר לישראל נמצאת בטורקיה. בשנת 1976 נראו כ-6 כלבי-ים באזור נמל בירות בלבנון, אך הם נכחדו כעבור זמן מה. "בישראל לפי מיטב ידיעתינו בשנות השישים הייתה התצפית האחרונה של כלבי-ים בישראל", אומרים בארגון. "ד"ר דני כרם , נשיא מחמל"י חקר את הימצאותו של כלב ים נזירי בישראל".