בכל פעם שיהודה כהן נכנס עם הטרקטור המזדקן שלו למטע התמרים הנטוש הוא שמח שהכובע מסתיר לו את צמרות הדקלים העירומות. זה היה הוא שנטע אותם כאן לפני 40 שנה, הוא נטע - והאדמה לקחה. "הבולענים גמרו לנו את השטח, מסוכן מדי כאן", הוא מספר בעצב. "כואב הלב לראות עצים מתים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
צמוד למטע הדקלים הגווע של קיבוץ עין גדי עובר כביש 90, הכביש הראשי שסלול ליד ים המלח - עורק החיים של האזור. קטע אחד שלו נמצא בלב אזור בולענים פעיל, יכול להיות שאחד כזה נפער גם מתחתיו. ברוכים הבאים לבית הבליעה של ים המלח.
את אלי רז, מכנים כאן נביא הזעם של הבולענים. הוא מנהל מעקב אחרי הבורות שנפערים בקרקע כבר מסוף שנות ה-80. האזור הזה הוא הבייבי שלו ובאמת אפשר לומר שהוא מכיר כאן כל חור. כשהתחיל היו במקום 4 בולענים וכיום ישנם כ-109.
בולען הוא בור שנוצר כתוצאה של התמוטטות של הקרקע, כבר עשרות שנים שים המלח נסוג, שהמפלס שלו יורד בגלל הפסקת הזרמת המים מהירדן והשאיבה של המפעלים. המים המלוחים שהגנו בעבר על שכבת המלח שבעומק הקרקע נסוגו, ובמקומם חודרת שכבה של מי תהום שממיסה את שכבת המלח, יוצרת חלל, ואז הקרקע קורסת ונוצר בולען. לפעמים זה תהליך איטי ולעיתים הקרקע נפערת ברגע.
החוקר שטבע בבולען כתב את צוואתו על נייר טואלט
רז, חוקר הבולענים, יצא לפני כמה שנים לחקור את השטח בעקבות מידע שקיבל על בולען חדש. "תוכך כדי עבודה הוא פתאום התרחב ובלע אותי פנימה", הוא משחזר. "זה היה בולען של 9 מטר עומק. אתה בחושך מוחלט ופתאום רואה את השמים בתור עיגול קטן כזה".
על נייר טואלט הוא הספיק לרשום יומן פרידה ולצלם תמונות אחרונות. אחרי 12 שעות חולץ, והוא לא היחיד. "בחורה שעברה באזור, שמעה מתוך האדמה מישהו צועק", משחזר יהודה החקלאי. "היא קראה ליחידת חילוץ ובאו להוציא אותו".
כבר לפני 10 שנים חששו שיום אחד ייפער בולען בכביש, במבצע מורכב של מע"צ קטע הכביש פורק, ועל הקרקע הונחה יריעה חזקה שיכולה לשאת 25 טון למטר מרובע. היא למעשה נושאת את הכביש כמו גשר. אבל המומחים העריכו כבר אז שיום יבוא והיא תעמוד במבחן. יכול להיות שהיום הזה הגיע.
צילומי הלוויין חשפו את השינויים התכופים בקרקע
ד"ר גידי בר מהמכון הגיאולוגי עומד בראש צוות חוקרים שמנסה כבר עשור לפתח שיטה שתחזה איפה ייפער הבולען הבא. בשנה האחרונה הוא החל לנתח צילומים של לוויין איטלקי שמאפשר לעקוב גם אחרי שינויים קטנים בקרקע. "לפני זמן מה פתאום ראינו שקיעה על הכביש", הוא מסביר את ניתוח התמונה שברשותו ומצביע על הכביש הראשי.
בשני מקרי אחרים שקיעת קרקע שהתגלו בצילומים כאלה קדמה לבולען שנפער באותו מקום. יכול להיות אם כך שמתחת לכביש מתפתח כזה, ויכול להיות שלא. אולי זה מראה על התרחבות של בולען אחר. במכון הגיאולוגי ראו את הממצאים של צוות המחקר ושלחו את אנשיהם לבדיקה מיוחדת של הכביש, לנסות ולהבין מה קורה מתחתיו.
"יכול להיות שמדובר בחלל ממולא באוויר או לחילופין בסלע גדול שהוא בצפיפות יותר גבוהה מהסביבה שלו", מסביר מנכ"ל המכון הגיאופיזי. "השלב הבא שצריך לעשות הוא לבוא באמצעי פולשני ולחקור את הקרקע". עדיין לא ברור לחוקרים איך מתפתח בולען ולכן לא ברור מה בדיוק קורה כאן. במע"צ כבר נערכים לסריקת הקרקע עם רדאר מיוחד אך גם לאפשרות שיצטרכו לסלול כביש עוקף חדש.
400 בולענים נוספים בכל שנה - אחד בכל יום
כשממשיכים צפונה לחוף מינירל, רואים היטב את הסיבה לכל זה - את הים ההולך ונעלם. "זה הולך ויורד בקצב של מטר וחצי בשנה, הקצב הולך ומתגבר", מסביר ד"ר בר. התיירים לא נראים מוטרדים מדבר אבל מעבר לגבול החוף מתחילה השדרה, שדרת הבולענים. במקום למעלה מ-3,000 בולענים. "400 נוספים כל שנה, כמעט אחד ביום".
יהודה החקלאי ביקש לקחת אונו למטע התמרים הישן שם סיפר כי הכל נחרב לגמרי. "בתנ"ך כתוב "ונפערו בורות ורשעים נפלו בו'", הוא מצטט. כשהערב יורד על כביש 90, השמיים מאדימים. מעליהם חג וודאי הלוויין האיטלקי, איפשהו בים המלח נפער לו עוד בולען.
מהחברה הלאומית לדרכים נמסר בתגובה לכתבה: "בעקבות הודעת המכון הגיאולוגי על שינוי אפשרי בקרקע, הוחלט לבצע בדיקת רדר יומיומית, שתספק נתונים נוספים על המתרחש מתחת לפני הקרקע. כמו כן החברה פנתה ליישובי הסביבה ומשטרת ישראל בבקשה להגביר את הערנות. במידת הצורך, ייסלל כביש עוקף שיאפשר המשך תנועת כלי רכב באזור".