מלחמות, זיהום אוויר וסכנה בכבישים כל זה לא מונע מהישראלים לחיות יותר. על פי דוח ה-OECD שסקר את מערכות הבריאות ב-34 מדינות המתפרסם היום (ה') ניתן ללמוד כי תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בין המדינות. יחד עם זאת עולים גם נתונים מדאיגים - בישראל שיעור נמוך של מיטות למאושפזים בבתי החולים, מחסור באחיות וגם תמותה מסרטן השד - מהגבוהות בעולם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מנתוני הדוח עולה עוד כי תוחלת החיים הישראלית הינה הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. גבר ישראלי ממוצע חי 79.9 שנים, וזאת בניגוד לממוצע הארגון שעומד על 77.3 שנים. במקום הראשון עומדת איסלנד, עם ממוצע של 80.7 שנים, ובמקום האחרון - אסטוניה עם 71.2 בלבד. עם זאת, בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כחצי שנה - 83.6 בישראל לעומת 83.1 במדינות הארגון.
עוד מראים הנתונים כי שיעורם של בני 65 ומעלה באוכלוסייה בישראל עומד כיום על 10 אחוזים, זאת לעומת 15.4 אחוזים שהוא הממוצע במדינות ה-OECD. שיעור הילדים מתחת לגיל 14 עומד בישראל על 18.1 אחוזים, והוא השני בגובהו בקרב מדינות הארגון.
שיעור האחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד
למרות זאת, המצב בבתי החולים פחות מזהיר. מהדוח עולה כי שיעור המיטות לאשפוז הכללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון, ועומד על כ-1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.4 במדינות החברות ב- OECD.
בנוסף, שיעור האחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב-OECD ועמד בשנת 2010 על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב מדינות הארגון.
כמה ישראל משקיעה בבריאות של אזרחיה? ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הינה נמוכה ביחס למדינות ה-OECD ועומדת על 7.7%, לעומת ממוצע של 9.3% במדינות החברות בארגון.
מהדוח עוד עולה עוד כי ישראל נמצאת במקום גבוה בכל הנוגע למוות כתוצאה מסרטן השד אצל נשים. בעוד הממוצע של מדינות הארגון עומד 25.8 מקרי מוות לכל 100 אלף נשים, הממוצע בישראל עומד על 31.2 תמותות.
בניגוד למוות כתוצאה מסרטן השד, תמותה בעקבות סרטן הערמונית אצל גברים נמוך בהרבה ביחס למדינות האחרות - בעוד ממוצע מקרי המוות בארגון לכל 100 אלף גברים עומד על 33.4 מקרי מוות, הממוצע בישראל נמוך משמעותית ועומד על 17.2 תמותות בלבד.
הישראליות רזות יותר
מספר ימי השהייה באשפוז בישראל נמוך. מהדוח עולה כי בישראל, עומדים ימי השהייה על ממוצע של 4.3 ימים, זאת בניגוד לממוצע מדינות ה-OECD העומד על 6.5 ימים. רק מדינה אחת נמצאת מתחת לישראל בקטגוריה זו - טורקיה, שם ימי השהייה הממוצעים עומדים על 3.8.
שיעור הפריון אצל נשים בגילאים 15-49 הוא דווקא חיובי. מהנתונים עולה כי ישראל נמצאת בראש הרשימה עם 3 ילדים בממוצע לאישה, בעוד הממוצע בקרב מדינות הארגון עומד על 1.7 בלבד. ישראל אף נמצאת בפער גדול מהמדינה הבאה אחריה, ניו זילנד, שם ממוצע הפריון עומד על 2.1 ילדים.
גם שיעור ההשמנה בקרב הגברים בישראל הינו 57.8 אחוזים, נתון גבוה במעט ביחס לממוצע המדינות האחרות בארגון שעומד על 56.3. עם זאת, שיעור ההשמנה בקרב נשים עומד על 42.9 אחוזים, נתון נמוך מהממוצע בקרב מדינות הארגון העומד על 43.8 אחוזים.
שרת הבריאות יעל גרמן מסרה בתגובה לנתונים שפורסמו בדוח כי ""מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדו"ח אנחנו בולטים לטובה ביניהם תחום תוחלת החיים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדו"ח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדו"ח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".
מארגון רופאים לזכויות אדם נמסר בתגובה לנתונים בדוח כי הוא "משקף ממוצעים ובשל כך מסתיר את הפערים הגדולים בבריאות ובזמינות של שירותי בריאות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כך למשל תמותת התינוקות גבוהה יותר בקרב ערבים בהשוואה לתמותת תינוקות בקרב יהודים. למשל המחסור החמור יותר באחיות לנפש או במכשור רפואי בדרום הארץ בהשוואה למרכז".
"ההשקעה בבריאות נמוכה בישראל בהשוואה למדינות אחרות וההוצאה הציבורית קטנה לאין שיעור בהשוואה למרבית המדינות. התוצאה היא שחיקה במספר המיטות וכוח האדם הרפואי לנפש אבל גם העמקה של אי השוויון בבריאות בשל התלות ההולכת וגוברת בין הזכות לקבל שירותי בריאות בזמן סביר ובאיכות טובה לבין היכולת לשלם על כך", נכתב.