אורי ועדי יקיר (צילום: אואורי יקיר)
אורי ועדי יקיר|צילום: אואורי יקיר

במסגרת משבר המחלקה ההמטואונקולוגית בבית החולים הדסה, בג"ץ חותר לפתרון של צו על תנאי לקליטת שניים-שלושה רופאים מהדסה בבית החולים שערי צדק. למעשה, בג"ץ עושה משפט שלמה - ונשאלת השאלה האם על פי התשובות לבג"ץ אפשר לומר למי מהצדדים באמת אכפת מהילדים. התשובה היא שכן: הרופאים, בית החולים שערי צדק וההסתדרות הרפואית. איך אנחנו יודעים את זה?

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

1. כמות הילדים שיקבלו טיפול מהרופא שלהם: על פי המדינה והדסה, לכל היותר מחצית מהילדים יקבלו טיפול חלקי על ידי הרופאים שלהם, ואילו שאר הילדים יזכו לקבל טיפול רפואי בירושלים וימשיכו לנסוע למחלקות במרכז הארץ.

2. משך ההיתר לטיפול בבית החולים שערי צדק: על פי המתווה המוצע, ההיתר יהיה רק עד לסוף השנה. כלומר, הילדים יעברו לבית חולים לא מוכר למשך כמה חודשים, ואז שוב יחזרו לבתי חולים במרכז. חשוב לציין כי הפרוטוקולים של הילדים לעיתים נמשכים כשנתיים ואף מעבר לזה.

3. סוגי הטיפול המאושרים לטיפול במסגרת המתווה: משרד הבריאות עומד על כך כי אסור יהיה לתת את מרבית הטיפול בשערי צדק. למעשה, משרד הבריאות טוען כי כל טיפול המצריך אשפוז לא יוכל להתבצע בשערי צדק, אלא בבית חולים אחר אשר בו קיימת מחלקה המטואונקולוגית. משרד הבריאות דורס ברגל גסה את טובת הילדים מבחינה רפואית רק כדי להיראות ציבורית כמי שמוכן ללכת לקראת הילדים, ואילו כל הגורמים המקצועיים - כלומר, הרופאים, בית החולים שערי צדק וההסתדרות הרפואית - מתנגדים לזה, מכיוון שטובת הילדים לנגד עיניהם.

"עושים משפט שלמה"|צילום: אואורי יקיר

4. הטלת פיקוח על המרפאה בשערי צדק: משרד הבריאות הבהיר כי בכוונתו לפקח במסגרת סמכותו על הפעילות בשערי צדק. האם משרד הבריאות שכח או אינו רוצה לזכור כי מה שגרם לכל המשבר זה התנהלותו של רוטשטיין כלפי הרופאים בהדסה. האם לא נכון להציב פיקוח דווקא עליו, ולאפשר לרופאים לטפל בשקט ועל פי האתיקה המקצועית בילדים שכל כך זקוקים להם?

לסיכום, מבחינת כל הפרמטרים שצוינו לעיל, אנו רואים כי אין ספק שהרופאים, בית החולים שערי צדק וההסתדרות הרפואית שמים לנגד עיניהם את טובת הילדים, ואינם מוכנים לפגוע בהם גם במחיר של פתיחת מרפאה מורחבת בבית החולים שערי צדק - זאת מכיוון שברור להם שמדובר בפגיעה קשה בילדים. לעומתם, משרד הבריאות, שהוא הרגולטור שאמון על הטיפול שיינתן לילדים האומללים, וכן הנהלת הדסה מוכנים בצורה מודעת לפגוע בטיפול שיינתן לילדים.

לאור כל זאת, אנו קוראים לשופטי בג"ץ להבין מי מהצדדים צודק ומעוניין להגיע לפתרון שיגן על הילדים וייתן להם את הסיכוי הטוב ביותר להחלים. על השופטים להבין כי הרופאים, בית החולים שערי צדק וההסתדרות הרפואית מובלים על פי טובת הילדים בלבד וללא שיקולים זרים - שלא כמו משרד הבריאות ובית החולים הדסה. אנו תקווה כי בסופו של דבר שופטי בג"ץ יבינו שאין ברירה, ולמרות שאינם מעוניינים, ילמדו בצורה מעמיקה את חומר העתירה ולא יחפשו פתרונות שלא רק שאינם מטיבים עם הילדים, אלא מרעים את מצבם עוד יותר.