הפרשות האחרונות, בהן נמצא חיידק הסלמונלה המסוכן בקורנפלקס "תלמה" ובחומר הגלם של טחינת "הנסיך" ששווק ליצרנים אחרים, עוררו מחדש את הדיון על איכות ורמת הפיקוח על מוצרי המזון. יש לציין כי ה"ריקולים" (קריאה מחדש) אינם תופעה נדירה: ישנם עשרות מקרים מדי שנה, ורבים מהם אינם זוכים לעניין ציבורי רב. האם נוכל לדעת שהמוצרים שאנו מכניסים לבתינו ולגופנו בטוחים? ומי בעצם אחראי על כך שהמזון שנקנה בסופר לא מסכן את בריאות הציבור?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי אתר משרד הבריאות, מתחילת השנה פורסמו 58 אזהרות והודעות בנוגע למוצרי מזון - ועוד 15 "ריקולים" הקשורים לתמרוקים ותרופות. מתחילת החודש היו כבר עשרה מקרים בתחום המזון: קוסקוס סוגת (התנפחות האריזה), ויטמינצ'יק פטל של אסם (טעם לוואי), רולדת שוקולד של עלית (שינוי בטעם), צ'יפס של מילוטל (חיידק), סלטי שמיר (סלמונלה), חומוס וטחינה של שופרסל (סלמונלה), גרנולה של "לייף" (עש המזון), אורז ופסטה ממחסני להב (חרקי מזון), תלמה (סלמונלה), דגני עוגי "הפסקת אוכל" (אזהרה על אלרגנים).
כמו כן היו עשרות מקרים מתחילת השנה של אזהרה על אלרגנים ובוטנים במוצרי מזון שלא הכילו את האזהרה – דבר שעשוי לסכן אנשים שסובלים מאלרגיות מזון חמורות. היצרנים ככל הנראה חוששים להיתפס כמי שמסתירים את הזיהומים, וייתכן כי מזג האוויר משפיע על היווצרות הזיהומים. חשוב לציין כי רוב הריקולים נוגעים לענייני טעם ומראה אך אינם כוללים זיהומים מסוכנים - זאת ככל הידוע לנו.
מי למעשה מפקח על המזון שלנו?
כבר אחרי פרשת "רמדיה" התעוררו קריאות רבות לשיפור הפיקוח, ומבקר המדינה מצא כי לא כל הלקחים הופקו. בפועל, בשירות המזון הארצי מועסקים רק 42 עובדים ו-104 בשלוחות השירות: התקציב לגוף שאמור לפקח על עשרות אלפי חברות מזון מהארץ ומחו"ל עומד על שלושה מיליון שקלים בלבד לשנה.
נוסף על כך יש חמש מעבדות לבריאות הציבור, בהן מועסקים 230 עובדים - רבים מהם במשרות חלקיות - והתקציב הכולל של המעבדות מוערך ב-20 מיליון שקלים. עם זאת, חברות רבות עובדות עם מעבדות פרטיות, שנמצאות תחת פיקוח משרד הבריאות.
כמו כן, הפיקוח תלוי בשיקולים של היצרנים: סלטי שמיר, למשל, ערכו בדיקות מטעמם רק למוצרים מן החי - אך בעקבות הפרשה האחרונה הודיעו כי ירחיבו את הבדיקות. מדובר כמובן במהלך שמוסיף עלויות ומעכב את התהליך, ועלול אף להוביל להתייקרות או אי הוזלה של מוצרי המזון: הממשלה לעומת זאת מעוניינת כמובן להפחית את העלויות ועל כן קידמה את רפורמת הקורנפלקס - שמקלה בדרישות כלפי יבואנים למשל, אך גם מעניקה למשרד הבריאות סמכויות להפעיל קנסות כבדים.
מיעוט המפקחים לעומת מספר המפעלים והחברות מדליק נורה אדומה ומציף את השאלה: האם מדובר בקצה הקרחון? מוצרי מזון שמסופקים למשל לענף המסעדנות לא נמצאים תחת הפיקוח השוטף של משרד הבריאות. כמו כן, גם במשרד מודים שהשוק בנוי בעיקר על הדיווחים של היצרנים והמעבדות הפרטיות למשרד הבריאות.
"כל שינוי יצריך תוספת משאבים"
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הסביר אתמול, בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והכלכלה, כי שיקולים כלכליים וחוקיים משפיעים על רמת הפיקוח: "לדעתי לעולם לא נוכל להיות ברצפת ייצור או בשרשרת האספקה. זה שוק גדול ואנחנו חיים בעולם גלובלי. גם חוק המזון החדש שייכנס לתוקף ב-1.9 הפנים את התפיסה הזו – יש אחריות מרכזית ליצרן ואין דרך אחרת לעשות את זה".
המנכ"ל הוסיף: "אנחנו לא רוצים לשתק את המערכת, אבל לא נתפשר על בריאות הציבור. לא נשנה מעכשיו לעכשיו את משטר הדיווח – אנחנו דנים בזה. כל שינוי יצריך גם תוספת משאבים".
"לא נגלה שום סובלנות כלפי תקלות שלא מנוהלות ולא מדווחות כמו שצריך – זה הדבר הראשון", הוסיף בר סימן טוב. "תקלות קורות כל הזמן, כולנו עושים טעויות, השאלה היא איך מנהלים את זה. שאלה נוספת היא האם אנחנו צריכים להיות בכל מקום במפעל? יש לזה משמעות מאוד גדולה. בשבועיים הקרובים תיכנס לתוקפה רפורמת הקורנפלקס, הכוללת שיפור בכלי האכיפה. תנו לה זמן להתבסס".
חברי הכנסת שנכחו בדיון אתמול קראו להגביר את הפיקוח הממשלתי, ולא להשאיר את ההחלטה בידי היצרנים והמעבדות הפרטיות. הנושא, בסופו של דבר, מסתכם כמובן בתקציב - אך גם בנושא מדיניות: הרעיון להקמת רשות לאומית לפיקוח על המזון אינו חדש, ומנכ"ל משרד הבריאות הקודם פרופ' רוני גמזו קידם את הרעיון. גם המפלגות החברות בממשלה התחייבו לקדם את הנושא בהסכמים הקואליציוניים - ולמרות זאת המהלך מתעכב.
המנכ"ל הנוכחי משה בר סימן טוב, מנגד, סבור שיש לתגבר את מערך הפקחים הנוכחי של משרד הבריאות ולשלב את הפיקוח בשטח עם קנסות אפקטיביים. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קרא לפני כארבעה חודשים להקמת רשות לאומית - אך בר סימן טוב הבהיר כי מדובר במהלך יקר, שעלותו לא נופלת מ-100 מיליון שקלים.
עם זאת, המנכ"ל ציין במהלך הדיון בכנסת כי גם הרחבת מערך הפקחים תגרור שינוי תקציבי משמעותי. בינתיים, הפיקוח על המזון נותר לא מספיק אפקטיבי - וחברות אינן מחויבות להודיע על זיהום אם למיטב ידיעתן המוצר לא הופץ לשוק, כפי שקרה בפרשת תלמה האחרונה.