איפה עומדת הרפואה בישראל ביחס למדינות ה-OECD? על השאלה הזו ניסו לענות במשרד הבריאות. היום (שלישי) התפרסם דוח שחובר במשרד שסוקר את מצב מערכת הבריאות בישראל ב-2013. הדוח חושף כי בהשוואה למדינות המתקדמות, בישראל מחכים יותר לניתוחים אלקטיביים (לבחירת החולה). כמו כן, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות הינו מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 39% לעומת 27% בלבד ב-OECD.
בדוח, אותו כתבו ניר קידר, רני פלוטניק ופרופ' ארנון אפק, נמצא כי קצב הגידול בהוצאה הפרטית בישראל לנפש בשלוש השנים האחרונות הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות. 82.9% מהישראלים הם בעלי ביטוח בריאות פרטי, לעומת 36% בלבד במדינות ה-OECD - השיעור השלישי בגודלו מבין מדינות ה-OECD.
בדוח נטען כי ההוצאה לבריאות בישראל כאחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) היא "יחסית נמוכה" - 7.5% לעומת 8.9% במדינות ה-OECD, ולכן רוב הנטל הכלכלי עובר לאזרח. "ישראל היא שיאנית ה-OECD בקצב הגידול של ההוצאה הפרטית לבריאות לנפש בשנים 2010-2013", הוסיפו החוקרים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ממצא מדאיג נוסף בדוח, שגם זכה להתייחסות לאחרונה בדוח המבקר, הוא מרחב האשפוז לחולים: שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון, וישראל מדורגת שלישית מהסוף עם כ- 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.3 ב-OECD.
כמו כן, שיעור תפוסת מיטות האשפוז בישראל הוא הגבוה ביותר בארגון - 94.1% בישראל לעומת 76.1% ב-OECD. גם בתחום ה-MRI ישראל מפגרת מאחורי ה-OECD: לכל מיליון תושבים בישראל יש רק 3.1 מכשירי MRI לעומת 13.1 ב-OECD.
מובילים בפריון
בישראל מספר המעשנים נמוך ביחס לממוצע במדינות, אך המעשן הישראלי מעשן את מספר הסיגריות הרב ביותר. מה החדשות הטובות? כמו בדוחות רבים בעבר, ישראל ממשיכה להוביל בפריון ובתוחלת החיים. שיעור הפריון של הנשים בישראל עומד על 3.0 ילדים לעומת 1.7 בממוצע ה-OECD.
בישראל יש גם יותר ילדים מברוב מדינות המתקדמות: 28.2% מאזרחי ישראל הם ילדים מתחת לגיל 14 - הנתון השני בגובהו בארגון. גם שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך ביחס לשאר מדינות ה-OECD.
גם תוחלת החיים של גברים בישראל גבוהה מהממוצע ב-OECD בשנתיים וחצי (80.3 לעומת 77.8) והיא השלישית בגובהה בארגון. גם הנשים בישראל חיות כשנה יותר מבמדינות המתקדמות. על פי נתוני משרד הבריאות, המעודכנים לשנת 2013, אוכלוסיית ישראל צעירה ביחס לשאר המדינות החברות ב-OECD. עם זאת, על פי התחזיות, האוכלוסייה תזדקן במהירות: שיעור בני ה-65 ומעלה יגיע ל-16.6% בשנת 2050.
כמו כן, במסגרת הדוח, מפרסם המשרד לראשונה נתון חשוב לישראלים רבים: כמה זמן תידרשו להמתין לניתוח? החוקרים מצאו כי זמן ההמתנה לניתוחים אלקטיביים (שאינם מצילי חיים) דומה לממוצע של ה-OECD. לניתוח קטרקט למשל מחכים בישראל בממוצע 106 ימים, וישראל נמצאת במקום השמיני מתוך 13 מדינות במדד זה. עם זאת, באחד מבתי החולים זמן ההמתנה לניתוח הגיע לכ-250 ימים.
בניתוח מעקפים ישראל נמצאת במקום הראשון, עם זמן המתנה ממוצע של 12 ימים בלבד. בניתוחי כריתת ערמונית ישראל נמצאת במקום החמישי (54 ימים בממוצע), ובניתוח כריתת רחם ישראל נמצאת במקום השלישי (57 ימי המתנה בממוצע).
סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, אמר כי הנתונים "מצביעים על הצורך להמשיך ולהשקיע בקידום מערכת הבריאות". ליצמן הוסיף כי יש להמשיך לחזק את הפריפריה ולהקצות משאבים לטובת מערכת הבריאות. "הגדרנו יעדים ברורים להם נידרש לפעול בכל דרך כדי להוביל שינוי אמיתי למען ציבור החולים, בפתרון בעיות עומסי ההמתנה בחדרי המיון, המשך תוספת מכשירי MRI בכל בית חולים בישראל, קידום רפורמת הסיעוד והקמת מרכזי רפואה בפריפריה ועוד צעדים בעלי משמעות לקידום הרפואה הציבורית בישראל", הוסיף השר.
מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, אמר כי "נתוני ה-OECD משקפים בצורה מהימנה את מערכת הבריאות בישראל. לצד תוצאי המערכת שהם בצמרת ה-OECD בנושא תשתיות מערכת האשפוז נדרש שיפור משמעותי. העומסים במיון ובמחלקות וזמני ההמתנה המתארכים מחייבים אותנו לפעולה מיידית". כמו כן, הוסיף בר סימן טוב, כי ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה "מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת תקציבים".