אם הגעת לחדר מיון כנראה שמצבך לא מלבב - והמתנה של שעות לקבלת טיפול לא משפרת את המצב. אולם ד"ר רשף משולם, סטאז'ר בבית החולים וולפסון, מפציר בפוסט בפייסבוק: אנא, אל תוציאו את התחושות הקשות על הצוותים בבית החולים. "יש עומס בלתי הגיוני עלינו כצוות", הוא מסביר בריאיון ל"מהדורה ראשונה" עם אורן וייגנפלד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"כולם עושים את מה שהם צריכים לעשות - והקדימות לחדר המיון היא של מצבי חירום רפואיים", הוא מדגיש. "הרבה מאוד אנשים נאלצים לחכות שעות, כי הצוות הרפואי עסוק במקרים דחופים ואנחנו צוות קטן יחסית ביחס לכמות המקרים הדחופים שמגיעים".
"אנחנו עושים מאמצים על-אנושיים, עובדים לפעמים מ-8:00 בבוקר ועד 8:00 בבוקר המחרת, אלה התורנויות שלנו", הוא מבהיר. "כשמגיעים חולים ב-2:00, צריך להבין שלא ישנו, לפעמים גם לא אכלנו, ואנחנו עדיין רתומים לעזור לכל המטופלים שמגיעים. כולם יקבלו טיפול, אבל הקדימות היא לפי מצבי הצלת חיים".
משולם מעיד כי הלחץ בחדרי המיון מוביל לעתים קרובות גם לאלימות פיזית. "כל מי שהיה בבית חולים כלשהו בארץ ראה אלימות, בין אם זה בין משפחות מטופלים, בין המטופלים עצמם או בין מטופלים לאנשי צוות", הוא אומר. "גם בלילה שכתבתי בו את הפוסט הרגשתי שעוד שניה המיון מתפוצץ ומישהו ירביץ לנו".
לדברי משולם, האשמה אינה בבית החולים - אלא במערכת כולה. "בית החולים לא קובע את כמות התקנים בחדר המיון, ועד כמה שאני יודע מנסים לתת לנו את התנאים המקסימליים: רק לאחרונה שיפצו והגדילו את חדר המיון כדי שנוכל לעבוד בסביבה נוחה ובטוח היותר, ולמטופלים תהיה יותר פרטיות", הוא מספר.
לדבריו, יש להכפיל את כמות אנשי הצוות כדי להגיע למצב תקין. "העומסים שאנחנו מדברים עליהם לא ייחודיים לנו, אלא קיימים בכל בית חולים בארץ", הוא מזכיר. "צריכים לעבוד במשמרת לפחות כפול אנשים, ולא רק סטאז'רים, אחים ואחיות - אלא גם טכנאי רנטגן, עובדי מעבדה, מזכירות רפואיות ועוד. כל הצוות הזה צריך להיות כפול".
אז מה כדאי לעשות אם בכל זאת מגיעים לחדר מיון? בפוסט מציע משולם כמה טיפים, ובראשם: להגיע לחדר המיון אך ורק במצב חירום או בהפניית רופא. כדאי להבין שאם לא מדובר באירוע חירום, תיתכן המתנה של כשש שעות, וכי "אף אחד לא עושה לכם דווקא". עוד הוא כותב: "ככל שאתם צועקים חזק יותר, אתם בעצם אומרים לצוות הרפואי שאתם בריאים מספיק כדי לצעוק וסביר שהאח או האחות פחות ישמחו לבדוק אתכם".