מסע בין דגים וכרישים, מצוקים וסלעים: חופי הים שלאורך המדינה הם חלק בלתי נפרד מישראל והישראליות. הם מנקזים לתוכם לא רק נופשים מכל רובדי החברה, אלא גם מספרים את הסיפור של המדינה: יש בהם אוצרות טבע - חלקם ייחודיים לאזורנו, מגיעים אליהם אורחים שפעם היה די נדיר לפגוש במחוזותינו - וטמון בהם גם העתיד של כולנו. אלא שלצד כל אותם יתרונות מופלאים יש גם חסרונות וסכנות. המצלמות של עמותת EcoOcean מספקות הצצה מרהיבה לחופי הארץ מצפון ועד דרום, מתחת ומעל פני הים. מסע מיוחד שמשקף את כל הטוב וגם את מה שצריך לשפר בחופים שלנו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
החגיגה של המחבטנים בשמורת ראש כרמל
שמורת הים ראש כרמל היא שמורה ימית מוכרזת. היא משתרעת בים מול העיר חיפה, בין תל שקמונה בצפון ועד אזור מגדלי חוף הכרמל בדרום, ונמשכת מערבה כקילומטר לתוך הים. השמורה נועדה לשמר מבנה גיאולוגי ייחודי של המשך רכס הכרמל מתחת לפני הים התיכון. מצע השמורה עשוי למעשה מגיר ולא מאבן כורכר המצויה בשאר השטחים הימיים בישראל.
הרכסים התת-ימיים היחודיים מהווים בית גידול חשוב לחי ולצומח ימיים וערכי טבע הראויים להגנה. בין היתר ניתן למצוא במקום להקה של 23 מחבטנים (דגי סחוס שהם קרובי משפחה של הכרישים) בעומק של 20 מטר. המחבטנים מזדווגים וסועדים את לבם בסביבת החוף הסלעי באזור הצפוני של חופי ישראל. בזמן רבייה המחבטנים מתלהקים ובית הגידול הסלעי של השמורה מספק להם הגנה בתקופה זו.
הכרישים שקופצים לבקר בחופי הים של חדרה
בשנים האחרונות, עם בוא החורף, מגיעות לישראל להקות כרישים שצצות בחופי חדרה. החוקרים משייכים את התופעה לטמפרטורה הגבוהה של מי הים בקרבת תחנת הכוח, שמושכת את הכרישים כמו את שאר בעלי החיים בטבע, שנודדים בחורף לארצות חמות.
הופעתם בחופי הים התיכון ידועה ומוכרת, אלא שבשנים האחרונות כמעט ולא מופיעים יותר כרישים בצדו המערבי, בעיקר בשל ציד רב שהביא אותם לכדי סכנת הכחדה ממשית. בישראל דווקא רואים אותם לא מעט, מה שמביא לחופי חדרה כבר היום מתעניינים רבים, בינהם צוללנים רבים שהכרישים הם אטרקציה גדולה עבורם, וגם המוני מבקרים שמרותקים מהתופעה ורוצים לחזות בה במו עיניהם.
אלא שהסקרנות הגדולה יוצרת גם סכנות, עבור בני האדם והכרישים כאחד. עמדת התצפית המאולתרת אינה בטיחותית והתושבים הסקרנים המגיעים לצפות בכרישים מסכנים את עצמם. באתר יש גם זרמים חזקים וראות גרועה בנוסף כמובן לנוכחות הכרישים הגדולים. ולצד זאת, דייגים משאירים אחריהם פסולת דיג רבה שמלכלכת את המים ומסכנת את הכרישים וגם את הצוללנים וכל אלו גורמים לכך שהצלילה באתר אינה בטוחה.
בעמותת EcoOcean יצרו תכנית פעולה להגנה על כרישים. "הכרישים הם נושא חם היום, בכל העולם מתעסקים בהגנה עליהם", מסביר ד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של העמותה. "בכל שנה צדים מאה מיליון כרישים. הם כמעט יצאו לחלוטין מהמערכת האקולוגית וזה יוצר בתוכה בעיות קשות, אז יש מגמה חזקה של ניסיון להגן עליהם, וגם אנחנו בישראל לוקחים בזה חלק".
מצוקים ייחודים אך גם כאלה שטומנים בחובם סכנה
רכסי הכורכר היבשתיים שמול חופי ישראל ואלה הימיים הם ייחודיים בעולם בשל הרכבם ואופן היווצרותם. רכסי הכורכר היבשתיים מהווים בית יציב לבעלי חיים וצמחים חופיים רבים, אולם מצוקי הכורכר נמצאים בסכנה.
החופים החוליים במדינת ישראל הולכים ומצרים כך שגלי הים הולכים ומתקרבים אל בוהן המצוק - וכך, בקרוב מאוד, גם הם יהיו טבולים במים. אנרגיית הגלים מכרסמת אט אט בסלעי הכורכר עד למצב המתגבר בימינו בו המצוקים מתחילים לקרוס.
ליישובים רבים מודרניים והיסטוריים הממוקמים סמוך למצוק הכורכר כמו בית ינאי, ארסוף, אזור אפולוניה בהרצליה, אשקלון ויישובים באזור נתניה, קיימת סכנת ממשית של התמוטטות קרקע ומבנים. גם חיות הבר וצמחי החוף המתקיימים על הצוקים נמצאים בסכנה.
תחת מי הים רכסי הכורכר מהווים בתי גידול פוריים למגוון עשיר של מינים. בין השאר נצפו בהם דגים רבים, קיפודי ים, חשופיות, ספוגים, אצטלניים, אלמוגי אבן ואלמוגים רכים דוגמת נוצת ים.
טבלאות הגידוד בפלמחים: בית לדייגים ולדגים
טבלאות הגידוד הן צורת טבע ייחודית למזרח אגן ים תיכון. מדובר בסלעים שטוחים שנראים כמו שולחנות (משטחי סלע) הטבולים במים. מעבר לנקודת דיג מצויינת עבור הדייגים בארצנו, טבלאות הגידוד הן בית להמון צורות חיים ימיות כמו אצות, רכיכות ודגים. עם זאת, לא פשוט להיות דייר בסלעים הפסטורליים הללו. מדובר בסביבה דינמית המכתיבה תנאים משתנים במשך יממה בודדת. בזמן השפל הטבלאות מציצות החוצה מפני הים ובזמן הגאות הטבלאות מכוסות מים.
במשך שנים, הגלים ובעלי החיים, שהטבלאות הן בית הגידול שלהם, שוחקים בהדרגה את הסלעים. אלא שלמרות השחיקה המתמדת, גובה הסלעים נותר כשהיה. זאת מכיוון שבמקביל לבלייה, מתרחשים תהליכי בנייה של טבלאות הגידוד. האחראים על הבנייה הם אורגניזמים נוספים החיים בטבלה. בנייה זו נקראת "בנייה ביוגינית". האיזון בין הבליה של כוחות הטבע ובעלי החיים יחד עם הבניה של בעלי חיים אחרים מראה לנו "חיים מאוזנים" מה הם.
מתקני ההתפלה שמבטיחים את העתיד
נכון לשנת 2018 פועלים במדינת ישראל 5 מתקני התפלת מי ים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. המתקנים הללו פועלים בשיטת ה"אוסמוזה ההפוכה" - שיטה באמצעותה שואבים מים מהים, מעבירים את מי הים המלוחים בלחץ גבוה מאוד דרך ממברנות (קרומים דקים) המאפשרות מעבר מים בלבד ומונעות מעבר מלחים.
עם זאת, סילוק רכז המלחים הנותר לאחר תהליך ההתפלה חזרה אל הים, סינון והוצאת בעלי החיים מהכמויות העצומות של מי הים והשימוש בחומרים שונים בתהליך ייצור המים, עלולים להוות בעיה סביבתית קשה.
יופי ואוצרות טבע לצד פסולת
אלא שמה שמשותף לכלל חופי ישראל הוא לא רק היופי שבהם והאוצרות הטמונים בהם, אלא גם סכנה - זאת עקב הפסולת הרבה המושלכת בשטחם. פסולת ימית הוכרה כבעיה חמורה בעלת השפעה כלכלית ובריאותית משמעותית על בריאות הציבור ובריאות הסביבה הימית בכל השטח החופי והימי של מדינת ישראל.
מקור הפסולת החופית העיקרי הינו נופשים בחוף, כאשר הפסולת מורכבת ברובה מפלסטיק: שקיות ניילון, כלים חד פעמיים ואריזות מזון. בחלק מהחופים ובעיקר בחופי דרום ישראל ניכר אחוז גבוה יחסית של פסולת שמקורה מהים וממדינות אחרות. עמותת EcoOcean שמה לה כמטרה להגיע אל המרחב הציבורי, לעורר אהבה והבנה אל סביבה מיוחדת זו שהיא חלק אינטגרלי מהמדינה. על מנת שנזכה לעוד 70 שנה לפחות של ימי קיץ כחולים עם מטקות וסערות חורף מרשימות.