"התוצרת החקלאית מן הצומח המיוצרת ומשווקת בישראל חשופה לזיהומים ולרעלים היכולים לחדור אליה טרם הגיעה לידי הצרכן" - כך עולה מהדוח השנתי שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. מבדיקת המבקר וצוותו עולה תמונת מצב מדאיגה, לפיה מדינת ישראל מפגרת מאחורי מרבית מדינות המערב בתקינה ובשימוש מפוקח בחומרי הדברה וריסוס, ובהתנהלות הנוכחית הציבור חשוף לסכנות בריאותיות ותברואתיות חמורות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בפרק העוסק בשימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות מצביע המבקר על שורת ליקויים ובהם פיקוח כמעט ולא קיים על איכות ובטיחות התוצרת החקלאית שמשווקת לצרכן הישראלי. לדברי המבקר, גם שש שנים לאחר שחוקק החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (המכונה גם "חוק הסטנדרטים"), עדיין לא הוגדרו נהלים בסיסיים ותקינה שתגדיר מהם תנאי הייצור והשיווק הנדרשים כדי שהפירות והירקות יעמדו באמות המידה הרצויות של איכות ובטיחות.
ליקוי מרכזי נוסף עליו מצביע המבקר הוא שמשרד החקלאות אינו שולח פקחים שיגיעו פיזית למשקים החקלאיים ויפקחו על עבודת החקלאים והשימוש שלהם בחומרי הדברה בשטח, אלא מסתפק בעריכת סקר שנתי המודד את היקף השאריות של חומרי הדברה בתוצרת הצמחית.
בכך, אין למשרד יכולת להבטיח כי אלה אכן פועלים על פי הוראות השימוש הבטוחות של החומרים המסוכנים. "הוראות אלה נועדו לצמצם ואף למנוע את קיומן של שאריות חומרי הדברה במזון הצמחי המסופק לצרכן וכן להגן על האדם, החי והסביבה מפני חשיפה מיותרת לחומרים רעילים אלה", מבהיר המבקר.
"חריגות בולטות של שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות"
"השימוש בחומרי הדברה בחקלאות נחשב לדרך נפוצה שבה משתמשים חקלאים בארץ ובעולם כדי להגן על תוצרתם מפני מזיקים", מסביר המבקר שפירא בדוח. בשל רעילותם של החומרים המסוכנים, רצוי שבשלב השיווק לצרכן לא יישארו על הפרי או הירק שאריות של חומרי הדברה. מבדיקות שערכו משרדי החקלאות והבריאות בשנת 2015 עולה כי ב-13% מסוגי הפירות והירקות שנבדקו נמצאו שאריות חריגות של חומרי הדברה בכשליש ועד יותר ממחצית מהדגימות.
"אם ממצאי הסקרים מייצגים את המצב בשווקים, הרי שהצרכן הישראלי חשוף במידה ניכרת למזון צמחי שבו כמות חומרי ההדברה חריגה", מבהיר המבקר. "אין להשלים עם הממצאים שהעלו בסקרים בדבר שיעורי החריגות ברמות השאריות של חומרי הדברה בירקות ובפירות.
עוד עולה מהדוח כי הפירות והירקות המיוצאים לחו"ל נחשבים נקיים הרבה יותר מחומרי הדברה בהשוואה לתוצרת המשווקת לצרכן הישראלי. הסיבה לכך היא שהתוצרת המיוצאת לחו"ל כפופה לאמות מידה קפדניות בכל הנוגע לאיכות ולבטיחות המזון בתהליך הגידול, האריזה והשיווק, אולם "אין הדבר נכון עבור חלק מן התוצרת אשר נמכרת בשוק המקומי", מציין המבקר.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בימים אלה משרד החקלאות מקדם שינוי במדיניות השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות למען שמירה על בריאות הציבור, ובכך ישלים את הטיפול בפיקוח ובקידום נושא הפחתת השימוש בחומרי הדברה. לאור הטענה כי השמירה על בריאות הצרכן הישראלי אינה שונה מהשמירה על בריאות הצרכן האירופי ולאור הצורך התמידי לאזן בין שמירה על בריאות הציבור לבין המשמעויות הכלכליות של החלטות אלו על הייצור החקלאי, מובן לכל כי תקינה שהתקבלה באיחוד האירופי יכולה ואף צריכה להתאים לציבור בישראל.
"במסגרת זו, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לוועדה הבין- משרדית לה שותפים משרדי החקלאות, בריאות, הגנת הסביבה וכלכלה, לאשר את השימוש בחומרי הדברה המותרים באירופה בהסתמך על הליך הרישוי שמבוצע באירופה, ללא צורך בהליך המתרחש כיום לרישוי חומרי הדברה בישראל. המטרה בהמלצה כזו היא שיהיו לחקלאים פתרונות הדברה זמינים במיידי חלף החומרים שעתידים לצאת ולהיאסר בשימוש באיחוד האירופי. מהלך זה הינו המשך ישיר לפרויקט דומה שיזם המשרד לפני שנים אחדות, במסגרתו ביצע הערכה מחודשת למספר רב של תכשירי הדברה. בתוך כך, ביטל המשרד את רישומם של כ- 40% מכלל החומרים הפעילים.
"בנוסף, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לוועדה הבין-משרדית בהשתתפות משרדי החקלאות והבריאות לתקן את תקנות שארתיות חומרי ההדברה המותרים בשימוש על פי תקינה בינלאומית, בהתאם לתקינה במדינות מערביות, ולתקן את המצב הנתון כיום, כך שהשארתיות המותרת בישראל תהיה תואמת לרמה המותרת בשווקי היעד. לעניין עיכוב יישום תכנית הרביזיה, אומנם תקנות בריאות הציבור אושרו עוד במהלך כהונת הכנסת הקודמת. אולם, עקב התפזרות הממשלה, התקנות לא נחתמו על ידי השרים. כתוצאה מכך, נאלץ המשרד להמתין לאישור הכנסת החדשה ולאישור הממשלה.
"לעניין התקנות לעיגון דרישות של איכות ובטיחות התוצרת הצמחית המשווקת לצרכן המקומי, שנועדו להבטיח לצרכן בישראל תוצרת חקלאית איכותית ובטוחה למאכל, הן נמצאות בישורת האחרונה לקבלת אישור ממשרד המשפטים. יתר על כן, המשרד מסכים עם דעת המבקר כי סקר הדגימות אינו מהווה תחליף ראוי לפיקוח בשטח, הדורש תקני כוח אדם רבים. אולם לצערנו, ההחלטה להגדיל את כמות התקנים, אינה עוד בידי אנשי המשרד. וכן, בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון, פעילות פיקוח ואכיפה היא פעילות שלטונית מובהקת, וכזו לא ניתן להעבירה לביצוע באמצעות מיקור חוץ. על כן, ידי המשרד כבולות והוא משתמש בסקר הדגימות כפתרון זמני.
"מלבד זאת, משרד החקלאות מודה למבקר על בביקורתו בעניין פיקוח וקידום הפחתת השימוש בחומרי הדברה. עם קבלת טיוטת הדוח, נעשתה עבודה יסודית במשרד להבנת הפערים והדרכים למימוש הפתרונות הרצויים. פתרונות אלו מקודמים בימים אלו במסגרת תכניות העבודה של יחידות המשרד. המשרד ילמד את הנקודות שהמבקר העלה ויעשה בהן שימוש לקידום הנושא לטובת כלל הציבור בישראל".