מחלת הסרטן מהווה את אחד החששות הגדולים ביותר של האנושות. בישראל לבדה מאובחנים כ-30 אלף חולים חדשים מדי שנה ויותר מ-10,000 חולים נפטרים כתוצאה ממנה. האם נזכה עוד בימינו לראות את המספרים המדאיגים האלה יורדים? המדע מנהל קרב עיקש נגד הסרטן, ואנחנו עוצרים רגע כדי לבדוק, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, איפה אנחנו ביחס ליעד: להפוך את הסרטן ממחלה ממארת לכרונית, כזו ש"אפשר לחיות איתה". או, אם תרצו, לגרום לסרטן להפוך למה שהפכו מחלות שבעבר איש לא שרד כמו סוכרת, יתר לחץ דם ואיידס.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
סרטן הוא שום כללי למחלות שונות בהן תאים בגוף מתחלקים באופן לא מבוקר. הצטברות של תאים כאלה יוצרת גידול ממאיר ובמקרים מסוימים חלק מתאים אלה נודדים למקומות אחרים בגוף ויוצרים גרורות. כיום מוכרים מאות סוגים שונים של סרטן, ויש סוגים שגם להם יש 15-20 תתי סוגים.
טיפול מותאם אישית
בשל המורכבות הרבה של המחלה על סוגיה השונים, חוקרים מנסים לפתח טיפולים חדשניים לטיפול בה. ההבנה המרכזית בשנים האחרונות היא שכדי להתמודד עם הסרטן צריך לנקוט בגישה של קרב "אחד על אחד" - טיפול מותאם פרטנית לכל חולה, ולא בהתאם לסוג המחלה. לא תמיד כימותרפיה היא הפתרון המתאים, והתייחסות פרטנית מאפשרת להבין טוב יותר את האבולוציה של הגידול הסרטני והרכבת טיפולים עם סיכויי הצלחה מרביים והשפעות מזיקות נמוכות יחסית.
"לתכנת" את המערכת החיסונית
אחת הבעיות העיקריות של חולי סרטן היא חוסר האונים של המערכת החיסונית של החולה להתמודד עם הגידול. לרוב, מערכת החיסון שלנו מאתרת ומשמידה תאים לא תקינים, אך לעיתים תאים אלו אינם מאותרים על ידה והם הופכים לתאים ממאירים. טיפול אמינותרפי הוא צורת טיפול חדשנית שמנסה להתמודד עם הבעיה הזאת: החולה מקבל תרופות המכילות חומרים המיוצרים באופן קבוע בגוף האדם, התרופות מעוררות מחדש את המערכת החיסונית של החולה ומאפשרות לה לאתר ולהילחם בתאים הסרטניים.
פיצוח הקוד הגנטי
גם ביחס לאבחון מוקדם של סרטן - שיכול להציל חיים - יש התקדמות. רבים מאמינים כי התשובה לבעיית הסרטן נעוצה בקוד הגנטי שלנו. אמנם הדרך עדיין ארוכה לפיצוח והבנת כל הגורמים התורשתיים הקשורים למחלות הסרטן, אבל פיצוח הקוד הגנטי משנה את יכולות ההבנה שלנו של המחלות והתפתחותן.
פרוייקט הגנום האנושי הוא משימה בינלאומית שהחלה ב-1990 במטרה למפות את הקוד הגנטי של בני האדם. הפרויקט מאפשר ביצוע של "בדיקות גנומיות": במרבית הגידולים הסרטניים ניתן לזהות מוטציות שהתחוללו בתאי הגידול עצמו. בחלק מסוגי הסרטן ישנם שינויים גנטיים האופייניים לו, ולכן מתאפשר לעיתים לבצע בדיקת רצף גנטי של האותיות המרכיבות את הגן על מנת לזהות את המוטציה שגרמה לסרטן.
עד שהקוד הגנטי ימופה במלואו, ידוע כי למבוגרים מסוימים יש נטייה תורשתית למחלות שכיחות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב בזמן שאחרים יוולדו עם נטיית יתר לסרטן. כלומר, לגנטיקה יש תפקיד בסיכוי לחלות בסרטן. מחקרים מצאו אפילו כי חלק מהגידולים הסרטניים - סרטן השד, השחלות, המעי הגס, הערמונית, סרטן עור מסוג מלנומה - כל אלה עלולים להיות בעלי מרכיב גנטי שעובר בתורשה.
עצם ההבנה של איזה גן גורם להתפתחות מחלה יסייע להצעת טיפולים טובים ומתאימים יותר ואולי גם מוקדמים יותר, ובעתיד ניתן יהיה אפילו להחליף גנים פגומים בעזרת טיפול גנטי ובכך למנוע את התפתחות מחלה עוד מראשיתה.
לחיות בריא
עם זאת, מחקרים מראים שלמרות ההשפעה הברורה שיש לגנטיקה, דווקא היצמדות למידע הרפואי הקיים כבר כיום וההתפתחות בחקר הסרטן יכולה להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן באופן משמעותי יותר מכל תרופה או טיפול מונע הקיימת כיום. כך לדוגמה, ממחקר של אוניברסיטת הרווארד עולה כי בקרב אנשים שהקפידו על אורח חיים בריא התפתחו כ-35% פחות גידולים ממאירים. התמותה בקרב אלו שפיתחו סרטן בקבוצה זו הייתה מחצית בהשוואה לקבוצה השנייה.
"קשה מאוד לצפות מתי, ואם בכלל, אכן תשווק תרופת פלא לסרטן", מסביר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב ויועץ לאגודה למלחמה בסרטן. "יש להבין כי מדובר במחלה שיש לה סוגים רבים ושמשתנה מאוד בהתאם לחולה. עם זאת, למרות שייתכן שייקח עוד המון זמן עד שנמצא תרופה לסרטן, צריך לראות את הנתונים הדרמטיים: שמירה על אורח חיים בריא מפחיתה בכשליש את סיכויי התחלואה - ויש לזה משמעויות".
אז המסקנה היא ברורה: עד שנצליח לנצח את הסרטן, כדי להפחית את הסיכוי לחלות בה מומלץ להימנע מעישון, לבצע פעילות גופנית סדירה על בסיס קבוע, להגביל שתיית אלכוהול יומית לכוס אחת לאישה ושתיים לגבר, לשלב בתפריט היומי ירקות ופירות ומומלץ להפחית בצריכת בשר מעובד.