שיא עולמי לישראל: הבוקר (חמישי) אותרה מערת המלח הארוכה בעולם בדרום ים המלח. 13 שנה לאחר שנלקח בידי האירנים - השיא העולמי חוזר לישראל. חוקרי מערות ישראלים ואירופאים סיימו מדידה מחודשת של המערה הארוכה באזור, ומצאו כי היא באורך של לפחות 10 ק"מ. מובילי הפרויקט אמרו: "לא כל יום קובעים שיא עולמי חדש".
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
בפינתו הדרומית של ים המלח נמצא הר סדום, שנחקר כבר עשרות שנים והתפרסם בזכות תופעות הטבע הייחודיות הקיימות בו. בהר, העשוי כמעט כולו ממלח, מוכרות כיום כ-150 מערות המובילות למעמקי סלע המלח. מערות אלו נחקרו כבר בשנות ה-80 על ידי פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז לחקר מערות. במסגרת מחקרו תועדה מערת מלח אדירה, באורך כולל של כ-5.5 ק"מ אשר כונתה מערת מלח"ם.
גילוי המערה הציג את עוצמת התופעה ברמה העולמית, שכן יתר מערות המלח שהיו מוכרות אז בעולם היו באורך של מאות מטרים בלבד. המערה עדיין איננה מוסדרת לציבור הרחב וכל כניסה אליה דורשת ליווי של מערן. בשנת 2006 פורסם כי נמצאה מערכה ארוכה יותר, מערת 3N באירן באורך של כ-6.5 ק"מ.
בשנתיים האחרונות בוצעה מדידה מחודשת של המערה הישראלית על ידי חוקרים מהארץ והעולם - שהביאה לתוצאה חדשה ומרשימה שהעלתה חיוך על פניהם של הישראלים.
פרופ' פרומקין, שמוביל את מחקר מערות המלח כ-4 עשורים, סיפר: "המיפוי שביצענו בשבוע שעבר על ידי משלחת בינלאומית גרם לכולנו לפרץ של שמחה. באמצעות הכלים שנמצאים ברשותנו הצלחנו להבין שהמערה הזאת היא מערת המלח הגדולה ביותר בעולם, ושהיא עוקפת בענק את המערה הארוכה ביותר שתועדה עד כה ונמצאה באירן". פרומקין הוסיף: "בניגוד לבדיקות שביצענו בעבר, הפעם מדובר במיפוי מלא ומקיף של המערה".
לדבריו: "תארכנו את המערה בעזרת פחמן 14 ואנו יודעים שגילה הוא כ-7000 שנה. קצב התפתחות המחילות בסלע המלח הינו המהיר ביותר בגלל מסיסות המלח".
"עבדנו 10 שעות ביום מתחת לאדמה"
בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית ומערן במרכז לחקר מערות, שחזר: "מערות המלח בישראל הן תופעה בקנה מידה עולמי. בכל מפגש עם מערנים בחו"ל ההתלהבות פורצת עם הצגת מערות המלח. מסתבר שלישראל יש מקום של כבוד על הפודיום העולמי".
יואב נגב, ממובילי הפרויקט ומוביל מועדון שוחרי המערות: "אין לנו בארץ מערה כמוה שמתאימה לעבודה במסגרת של משלחות ושיתופי פעולה בינלאומיים, הן מבחינת גודל המערה והן מבחינת העוצמה של תופעת הטבע. בסך הכל השתתפו בפרויקט כ-50 מערנים, מחציתם ישראלים ומחציתם זרים. כולם חוזרים הביתה בתחושה מיוחדת. לא כל יום קובעים שיא עולמי חדש".
מערן במרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, אפרים כהן: "עבדנו 10 שעות ביום מתחת לאדמה בתיעוד של פירים ומחילות מלח 'אינסופיות' וזה דורש סבלנות. לפעמים נדמה לך שאתה מתקדם במעגלים". הוא הוסיף כי "זו אחת החוויות הקרובות ביותר לשהות בכוכב אחר. עבודת השטח שנותרה היא הקשה ביותר שכן מדובר על האזורים הנידחים ביותר במערה. כרגע ידוע שאורך המערה הוא לפחות 10 ק"מ והיד עוד נטויה".
מי שהיה שותף לגילוי הנדיר הזה היו: המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, מועדון שוחרי המערות, ומועדון המערות ובית הספר "סופיה" בבולגריה, צוות בינלאומי שכלל חוקרי מערות בין היתר מצרפת, בריטניה, קרואטיה, רומניה וצ'כיה. העבודה המשותפת, שנתמכה על ידי הפדרציה האירופאית למערנות והפדרציה הבולגרית למערנות.