"המתנה הכי גדולה". שביט וריבלין|צילום: אבי קקון

אחרי עשרות אלפי שעות על הבמה וחוויות משותפות, חברתו הטובה ביותר של ספי ריבלין, השחקנית והקומיקאית ציפי שביט, מספרת על ההתמודדות עם הבשורה המרה על מותו ועל מאבקו העיקש לחיים. "היום והלילה עברו עליי הכי קשה", סיפרה שביט. "הפסקתי לראות בדמיוני את ספי החולה והתחלתי לדמיין אותו כפי שהיה בריא ומלא חיים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"ביממה האחרונה כבר שכחתי את הסבל שהוא עבר", אמרה שביט. "בחלומותיי הוא כבר מופיע על הבמה עם העיניים הכחולות האלוהיות שלו. אני גם מדמיינת איך אנחנו נחנקים יחד מצחוק, ולי שוב כואבת הרגל, כאילו לא עברו חמש שנים מאז שחלה ושנתיים מאז שהפסיק לדבר".

שביט סיפרה על יכולותיו הווירטואוזיות של ריבלין על הבמה. "הופעתי איתו לפחות 2,000 פעם", אמרה חברתו הטובה. "אני יכולה להגיד שהוא המתנה הכי גדולה שקיבלתי. הוא היה גאון קומי בלתי רגיל ופרטנר מהסרטים. הוא היה כמו יגואר ביכולותיו הפיזיות. היה בו משהו יוצא דופן והוא היה אחד ויחיד".

נלחם כמו גיבור. ריבלין (צילום: חדשות 2)
נלחם כמו גיבור. ריבלין|צילום: חדשות 2

"ספי נלחם במחלה כמו גיבור"

הבשורה על מותו של ריבלין תפסה את שביט בעיצומה של תקופת הצגות הילדים לחנוכה. בקול שבור היא תהתה כיצד תצליח להצחיק את הילדים, בשעה שהיא מתאבלת על חברהּ הקרוב. "זה שזה נפל על חנוכה ועל ההופעות המצחיקות כשלבי כל כך שבור זאת התמודדות שאני לא מכירה", אמרה. "ההתמודדות היא קשה עד בלתי אפשרית".

עם ציפי שביט בקבלת אות יקיר העיר (צילום: חדשות 2)
"היו לו יכולות של יגואר. שביט וריבלין|צילום: חדשות 2

על מאבקו הממושך בסרטן הגרון שהתפשט בגופו, סיפרה שביט כי ריבלין נלחם בגבורה. "הוא היה גיבור עצום", ציינה שביט. "הוא נלחם שוב ושוב, גם כשנסע לקבלת טיפולים בבוסטון. גם אז הוא נשאר מצחיק עם עוד בדיחה ועוד סיפור".

שכנו של ריבלין: "היתה לנו זכות להכיר אותו"

"כולם מכירים את ספי, את יכולת המשחק המדהימה, את החוכמה, את חוש ההומור האדיר. אבל אני יכול לספר לכם על ספי השכן, על ספי החבר, על ספי הנחוש, איש של דרך, של עשייה, איש של חריצות", סיפר עליו שכנו זיו כספי לחדשות 2 Online. 

כספי סיפר גם על משפחתו של ריבלין, משפחה וותיקה בראשון לציון. "אמא שלו שהייתה מורה בבית הספר, סבתא שלו הייתה הספרנית שלנו. בין הצגה להצגה, בין מופע למופע, הפשטות והנחישות של האיש הזה היתה משהו אחר. לנו היתה זכות גדולה להכיר אותו, זו אבידה גדולה לכולנו".

השכן סיפר על הפעם האחרונה שראה את ריבלין. "באתי להיפרד, זה היה יומיים לפני האשפוז. הוא היה מאושר, הוא שכב על המיטה ובאתי עם אבא שלי להגיד שלום. הוא שכב על המיטה ונראה היה שהוא מאושר, העיניים הכחולות שלו בהקו. התחבקנו, נתתי נשיקה ונפרדנו".