כשפופ פוגש פוליטיקה: בשבוע הבא תיערך בקייב שבאוקראינה תחרות האירוויזיון, אותה יוזמה של איגוד השידור האירופי שהחלה אי שם ב-1956 ונועדה לאחד את יבשת אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ו"לחגוג את המגוון" האירופי. אלא שנראה שהמלחמה בין המדינות ביבשת הקטנה מעולם לא פסקה - ואף גלשה למחוזות תחרות הזמר הוותיקה, ממש עד ימינו אנו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המתיחות בין רוסיה לאוקראינה ובין רוסיה לגיאורגיה, העימות היווני-טורקי, זה שבין טורקיה לארמניה ובין אזרבייג'אן לארמניה ואפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני: כולם השפיעו בצורה כזו או אחרת גם על האירוויזיון, אף על פי שסוגיות פוליטיות משפיעות על התחרות ותוצאותיה הרבה פחות ממה שנדמה.
ועם זאת, ב-62 השנים בהן האירוויזיון קיים בחיינו (44 מתוכן גם ישראל בתמונה) ידעה התחרות מספר לא מועט של תקריות מביכות על רקע פוליטי, שהגיעו עד לבמה - זו שאמורה להיות נקייה מכל מסר פוליטי.
כשההשתתפות הישראלית בתחרות "הועלמה" מהצופים
השתתפותה של ישראל באירוויזיון גרמה לא אחת למרמור - בעיקר בקרב מדינות ערביות החברות אף הן באיגוד השידור האירופי ויכולות להשתתף בתחרות, אך לא עושות זאת עקב הנוכחות הישראלית הקבועה.
כשישראל זכתה לראשונה באירוויזיון ב-1978 עם השיר "אבניבי", בטלוויזיה הירדנית לא ממש אהבו את זה ובחרו לקטוע את השידור ולהודיע לצופים שהזוכה היא דווקא בלגיה, שהגיעה אז למקום השני.
ב-1980, שנה לאחר זכייה נוספת של ישראל, נאלצה רשות השידור לוותר על האירוח ועל ההשתתפות הישראלית - מה שהוביל לכך שמרוקו השתתפה בה. אחרי שהגיעה למקום הלפני אחרון, החליטה לפרוש ממנה - ולא לשוב עוד.
גם לבנון שכנתנו מצפון, אולי תופתעו לשמוע, הביעה עניין בתחרות הזמר האירופית. היא אפילו כבר בחרה בזמרת ובשיר שייסעו לייצג אותה באירוויזיון 2005 - אלא שרשות השידור הלבנונית הודיעה כי אין בכוונתה לשדר את השיר הישראלי. איגוד השידור האירופי הודיע ללבנונים כי הדבר נוגד את חוקי התחרות - ולבנון הודיעה שלא תשתתף.
דגלי סוריה, שטחים במחלוקת - ומבצע צוק איתן
בשנת 2000, ישראל עצמה חוללה סערה פוליטית בתחרות לאחר שחברי להקת "פינג פונג" החליטו לנופף על הבמה את דגלי סוריה - זאת על רקע שיחות השלום שהתקיימו באותם הימים בין המדינות. 16 שנים מאוחר יותר אסרה הנהלת התחרות על הנפת דגלים בעלי אופי פוליטי - בהם דגלים של דאע"ש וגם הדגל הפלסטיני.
והיה גם שיר שגרם להרמת גבה כאן בישראל: לפני שנתיים, שלחה הונגריה לתחרות שיר שנשא את השם "Wars For Nothing", שקרא להפסקת המלחמות והמאבקים ברחבי העולם. על מסך הווידאו שהוצב מאחורי הזמרת בתחרות הקדם המקומית (שבאופן אירוני שמה הוא "בוגי", כמו כינויו של שר הביטחון לשעבר), הוקרנו שמות של אזורי מלחמה, בהם גם "עזה, 2014" - כשהכוונה היא למבצע "צוק איתן". לאירוויזיון עצמו השיר אמנם הגיע, אך ללא המסר הוויזואלי השנוי במחלוקת שכוון אלינו.
ויש עוד: באירוויזיון 2010 שנערך בנורווגיה, הקרינה ההפקה את המפה של כל מדינה שהשתתפה בתחרות לפני ביצוע כל שיר. כשהגיע הזמן להקרין את המפה הישראלית, הופיעה על המסך מפת המדינה ללא יהודה ושומרון ורמת הגולן - מה שחולל סערה כאן בארץ.
הזמרת הנכה שנדחתה: פרובוקציה מרושעת של מוסקבה?
ולא רק ישראל מהווה מוקד לסערות פוליטיות. התקרית הפוליטית האחרונה באירוויזיון התחוללה רק בחודש שעבר, אז הודיעה רוסיה כי לא תשתתף באירוויזיון הקרוב שייערך באוקראינה - זאת עקב הסכסוך הקשה שקיים בין שתי המדינות זה שנים, שהחריף לאחר שרוסיה פלשה לחצי האי קרים.
רוסיה בחרה לשלוח לתחרות בקייב את הזמרת יוליה סמוילובה המרותקת לכיסא גלגלים, שאמורה הייתה לבצע המנון שלום מתקתק - אלא ששלטונות אוקראינה לא אישרו את כניסת הזמרת לשטח המדינה כיוון שהופיעה בחצי האי קרים לאחר הפלישה הרוסית - מה שמנוגד לחוק האוקראיני.
יש הטוענים כי רוסיה לא התכוונה מלכתחילה להשתתף בתחרות שנערכת השנה על אדמת אוקראינה - וכי טוותה את כל המהלך מראש רק על מנת לעורר זעם בינלאומי על אוקראינה. אל תתפלאו אם מתקפת סייבר רוסית עוד תוביל להחשכת מסך האירוויזיון כנקמה.
המשבר הזה מגיע שנה אחת בלבד לאחר שאוקראינה ניצחה בתחרות עם שיר המכיל מסר פוליטי מובהק, "1944" שמו. השיר, שמספר על גירוש בני העם הטטרי מחצי האי קרים במלחמת העולם השנייה, בוצע על ידי זמרת ממוצא טטרי, ג'מאלה, וסיפר על הטרגדיה שנולדה כתוצאה מהמהלך שהוביל הרודן הסובייטי סטאלין.
שיר המחאה נגד פוטין שהוביל להדחה
וזו לא הפעם הראשונה ששתי המדינות מתגרות זו בזו באמצעות המוזיקה: בשנת 2007 שלחה אוקראינה לתחרות שיר הנושא את השם "Dancing Lasha Tumbai", שם ששונה לאחר שבמקור הכוונה הייתה, לכאורה, לזמר את צמד המילים "Russia Goodbye". שנתיים לפני כן, שלחה אוקראינה לתחרות שנערכה לראשונה על אדמתה שיר מחאה - זאת לאחר המהפכה הכתומה שסחפה אז את המדינה.
אוקראינה היא לא היחידה שהתעמתה עם רוסיה מוזיקלית. בשנת 2009, לקראת אירוח התחרות במוסקבה, הצהירה גיאורגיה כי היא שולחת לאירוויזיון שיר שנקרא "We Don't Wanna Put In" - שם שהוא למעשה משחק מילים שאומר גם "אנחנו לא רוצים את פוטין". איגוד השידור האירופי פסל את השיר מהשתתפות - וגיאורגיה לא השתתפה בתחרות באותה השנה, זאת לאחר העימות הצבאי שפרץ בינה לבין רוסיה בקיץ 2008.
העזו להצביע לארמניה - ונחקרו במשטרה
בשנת 2009 התחוללה פרובוקציה נוספת במהלך שלב ההצבעה - הפעם מכיוונה של ארמניה. המדינה מצויה בסכסוך מר עם אזרבייג'אן השכנה על מעמדו של חבל הארץ נגורנו-קרבאך - שטח המצוי בשטחה של אזרבייג'אן ומכיל ברובו אוכלוסייה ארמנית-נוצרית. מגישת הניקוד לא התביישה להקריא את הנקודות שהעניקה ארמניה מכרטיסייה שעל גביה הופיע פסל המזוהה ביותר עם חבל הארץ השנוי במחלוקת.
וזה לא הכל. באותה 2009 פעלו רשויות הביטחון באזרבייג'אן נגד צופים באירוויזיון שהעזו להצביע לארמניה השנואה - לא פחות ולא יותר. הם נחשדו שהיוו איום ביטחוני על המדינה - רק כי אהבו את השיר של השכנה - וזומנו לחקירה במשטרה. יחסי האיבה בין המדינות נמשכו גם בשנת 2012, כשהאירוויזיון הגיע לאזרבייג'אן, אז בחרה ארמניה שלא להשתתף בו.
גם יוון, משתתפת ותיקה בתחרות, נהגה באופן דומה כשהחליטה לפרוש מהאירוויזיון בשנת 1975, רק כי טורקיה השנואה שפלשה לקפריסין זמן קצר לפני כן, צורפה לתחרות. שנה לאחר מכן, לאחר שיוון הודיעה על חזרתה - היא שלחה לאירוויזיון שיר שעסק במרומז בפלישה הטורקית - ובתגובה, בחרה טורקיה שלא ליטול חלק באירוע.