שעות מאז נודע על מותו של שחקן התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה יוסי גרבר, עמיתיו למקצוע מבכים על לכתו ומספרים על שחקן מוכשר וצנוע, שתמיד היה מוקף בצעירים וחייך עד הרגע האחרון: "אני עוד מתקשה לעכל את הבשורה המרה. יוסי אמנם היה בן 82, מבוגר, אבל בשבילנו ובשביל כל מי שהכיר אותו, גם הקהל וגם רבבות החברים, הוא היה ילד נצחי, גם על הבמה וגם בחיים", ספד לו השחקן איתי טיראן.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"חשבנו שגם בגיל 182 הוא יישאר ילד שובב, סקרן, רעב, תאב. כזה הוא היה", המשיך טיראן. "הייתה בו נדיבות אין קץ של אדם אוהב בריות ואהוב על ידי הבריות. הדלת שלו תמיד הייתה פתוחה וגם האוזן שלו, היכולת הבלתי רגילה שלו להכיל, הוא היה פילנתרופ גדול. הייתה לו שליטה פנומנלית בדרך החיים".
טיראן הוסיף כי גרבר, שחי מאז 1983 עם בן זוגו לחיים, השחקן רפי ויינשטוק, "חי בצורה מפוארת, היה איש אמיץ שהיה פורץ דרך גם בתחומי הקהילה הגאה בישראל, עוד בתקופה שבה להיות מחוץ לארון היה דבר מוקצה לחלוטין. האהבה שלו חצתה מגדרים ואפשר היה לראות שהחברים שלו היו מגוונים כמו הנוף של המדינה".
"הוא היה אמיתי באופן בו ביטא את דעותיו, באופן בו נלחם לעלות על הבמה ערב ערב עד ההצגה האחרונה שלו. זכיתי וזכינו כולנו להיות במחיצתו של אדם שהוא מופת של איך יש לחיות. איש תיאטרון משכמו ומעלה, ניחן בכישרון אדיר, בצניעות ענקית בנתינה. יחסר לכולנו, שמש גדולה היום שקעה על עולם התיאטרון והתרבות בישראל".
"אבד לנו הכהן הגדול, קינאתי בו"
השחקנית רבקה מיכאלי, ששיחקה לצדו של גרבר, סיפרה לחדשות 2 Online על ההומור המיוחד שלו: "הוא היה שחקן מאוד מדויק, מאוד מקצועי, חבר מדהים, מתוק, מצחיק, תמיד במרכז, כל הזמן אנשים היו משחרים לחדר שלו, לבית שלו, הוא תמיד היה מרכז. היה ער לכל מה שקורה ומתחדש. אני חושבת שמבחינה חברתית לחברים שלו זו מכה, אבידה. הוא היה כהן גדול. ממש אבד כהן גדול.
"הוא תמיד היה מוקף תמיד באנשים צעירים, הבית שלו תמיד היה עם צעירים, קינאתי בו. כמה שיחות טלפון הוא קיבל. הוא תמיד הלך לכמה מקומות אחרי הצגה".
"הוא היה איש מתוק וחד פעמי", ספדה לו השחקנית ענת וקסמן. "הוא חי את חייו עד תום, מיצה את החיים מכל כיוון. היה מצמרר לראות את האיש הבוגר הזה אומר טקסטים של חנוך לוין על מוות".
"הוא היה שחקן אדיר, פרסונה ופרטנר ואיש מצחיק שאהב לצחוק ולבלות. שמחת החיים שלו לא נפגמה גם כשהוא חזר לראות, הייתה לי זכות לעלות איתו על הבמה. הוא סמך עליי, פשוט עפנו ביחד. הוא לפחות סיים את חייו כמו מלך. הוא חייך עד הרגע האחרון, הוא חי את החיים במלואם".
גרבר היה מחבריו הטובים ביותר של השחקן יפתח קליין: "הוא היה מהחברים הקרובים ביותר ומהיקרים ביותר באופן אישי. תמיד הייתה חגיגה איתו, בין אם זה לפני הצגה בין אם זה אחרי. הוא באמת מעידן הדינוזאורים".
"הוא תמיד סיפר לי בגאווה איך התפעלו מהטכניקה שלו", העיד קליין. "הוא היה שחקן סופר אינטליגנטי, מאוד מפרגן ובאותו זמן עם עין מאוד חדה וביקורתית. הוא היה אדם צנוע ומצד שני היו בו גם מאפיינים של דיווה. רגליו נטועות עמוק עמוק בתיאטרון ובעולם השחקנים הישראלי. זו אבדה ענקית להמון שחקנים".