הדוח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל המתפרסם היום (ד'), חושף שורת ממצאים מדאיגים על מצבה החברתי-כלכלי של ישראל, בהם ליקויים במערכת הבריאות, החינוך, הרווחה והתעסוקה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הנתון המדאיג ביותר מתייחס לשיעור אי התעסוקה בקרב גברים חרדים, מדד הרושם נתונים גבוהים מאלו שנמדדו לפני 35 שנה. השינוי הגדול ביותר בדפוסי התעסוקה של גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים הוא הצניחה התלולה בשיעור המועסקים בענפים כלכליים מלבד ענף החינוך, שעדיין נחשב לתחום שבו מועסק הרוב המוחלט של נשות המגזר.
על פי מסקנות הדוח, ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני ופערי ההכנסות בהשוואה לשאר מדינות העולם המפותחות, בממדים גדולים מאלה שנמדדו לפני מספר עשורים. בקרב בני המגזר החרדי והערבי בישראל, עומד שיעור העוני על יותר ממחצית מאותם משקי הבית - נתון הגבוה מזה שנמדד לפני שני עשורים. עם זאת, גם לאחר הוצאת החרדים והערבים מהמדגם, נותר שיעור העוני בישראל גבוה בהשוואה ליתר מדינות העולם המפותחות, כאשר רבע מן האוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני - מהם 21% מהילדים החיים בישראל.
ממדי העוני מקבלים משמעות חדשה כשהם מתורגמים לוויתור על צרכים בסיסיים. כחמישית מהאוכלוסייה בישראל מדווחת כי מגבלות כספיות מקטינות את יכולתה לרכוש מזון, כאשר יותר משליש נאלצים להמעיט בחימום או בקירור דירותיהם על פי הצורך. מבין אזרחי ישראל שנזקקו לטיפול רפואי, כשישית ויתרו על תרופות או על טיפול רפואי, ו-21% ויתרו על טיפולי שיניים.
פערים בחינוך בהשוואה למדינות המפותחות
בתחום החינוך מצביע הדוח על שיפור בהישגי התלמידים במקצועות הליבה, אך מדגיש כי אלה עדיין מצויים בתחתית המדד בהשוואה לשאר מדינות העולם המפותחות. את הסיבות לכך תולים מחברי הדוח, בין השאר, בקושי שבאבחון הישגיהם של תלמידים במערכת החינוך בישראל, זאת בשל היעדר קביעת סטנדרטים רשמיים עבור שכבות הגיל במוסדות החינוך.
בהשכלה הגבוהה לעומת זאת, מתאר הדוח תמונה אופטימית עם עליה מתמדת בעשורים האחרונים בביקוש לרכישת השכלה אקדמית בקרב אזרחי המדינה. עם זאת קובע הדוח, כי דירוגו הנמוך של הנושא בסדר העדיפויות הלאומי הביא לירידה במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ביחס לאוכלוסיית הסטודנטים הלומדים בהן. עוד מצביע הדוח על היחלשות האוניברסיטאות אל מול המכללות האקדמיות, שמספר תלמידיהן הוכפל פי יותר מעשרה במהלך שני העשורים האחרונים.
הבירוקרטיה חונקת, נטל המסים הוקל
מצבו של שוק העבודה בישראל, כפי שעולה מהדוח, אינו מעודד אף הוא. מסקנות המסמך קובעות כי ישראל מפגרת זה כמה עשורים במדד פריון העבודה ביחס לשאר מדינות העולם המפותח, כשהגורם העיקרי לעיכוב ההתפתחות היא הביורוקרטיה הממשלתית המסורבלת, שפוגעת בהשקעות בהון הפיזי והאנושי.
בתחום המסים מפתיע לגלות כי נטל תשלומי המס בישראל הוקל בשנים האחרונות ונחשב כעת לנמוך מן הממוצע בקרב מדינות ה-OECD. עם זאת, מי שנושאים בעיקר הנטל הם משתכרי העשירון העליון, שחלקם בכלל הכנסות המדינה ממס ההכנסה לשנת 2014 עמד על שלושה רבעים.
באשר לתנאי עבודתם של שכירים בישראל, קובע הדוח כי הישראלים עדיין עובדים יותר שעות בהשוואה לעמיתיהם ממדינות ה-G7. עם זאת, מצבן של הנשים בשוק העבודה הולך ומשתפר לאורך השנים עם עלייה בהשתתפות הנשים בשוק המשרות בקרב כל קבוצות הגיל. את עיקר השינוי מובילות נשות ישראל בתפיסתן, שעל פי הדוח מובילה אותן לקחת חלק גדול יותר בשוק העבודה במשך כל שנות חייהן.
תוחלת החיים בעלייה, מצב מערכת הבריאות בירידה
על פי הדוח, תוחלת חייהם של תושבי ישראל עלתה בשנים האחרונות, זאת במקביל לירידה בשיעור תמותת התינוקות. עם זאת, התמונה הכללית של מערכת הבריאות בישראל איננה מעודדת, כשבמקביל לצמצום הקצאת המשאבים והתקציבים לטובת מערכת הבריאות, נרשמת בשנים האחרונות גם הצטמצמות במספר הרופאים והאחים המוסמכים המועסקים ברפואה הציבורית בישראל. זאת בניגוד חד לגידול המתמיד ב-OECD.