קשה לפספס בתקופה האחרונה את תשדירי השירות המשודרים באינטנסיביות שוב ושוב, ומעודדים את אזרחי ישראל לקחת חלק בסקר מפקד האוכלוסין. הפרסומים מזהירים כי השתתפות במפקד היא חובה על פי חוק, וכל המסרב לקחת חלק בו, עובר עבירה פלילית. אז החלטנו לבדוק מה צפוי לאזרח שלא מוכן לענות לסוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. רמז: שום דבר.
בימים אלה עוברים הסוקרים ביישובים ברחבי הארץ. עד כה נערכו כבר כ-70% מהראיונות, והסוקרים נתקלו בינתיים ב- 4% בלבד של אזרחים שסירבו, להשתתף במפקד, רובם אגב, תושבי אזורים מבוססים דווקא.
לצורך איסוף המידע העניק המחוקק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( למ"ס) סמכות לחייב אנשים, עסקים וגופים ציבוריים למסור לה מידע הנחוץ לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא מבצעת על פי הפקודה. אדם המסרב למסור את המידע הנדרש עובר עברה פלילית לפי סעיף 22 לחוק.
לא דיווחת? אתה מסתכן במעצר
אז מה העונשים הקיימים בחוק על סירוב לדווח? קיימים חמישה עונשים שאפשר להטיל על סרבן דיווח: מאסר של עד שלושה חודשים (בפועל או על תנאי), קנס של עד 12,900 שקלים מכוח חוק העונשין, שלושה חודשי עבודת שירות, שירות לתועלת הציבור (של"צ) עם הרשעה פלילית, או ללא הרשעה.
בתשובה לשאלת חדשות 2 באינטרנט, נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי במשך ששת העשורים בהם נערך מפקד האוכלוסין, מעולם לא הוגש כתב אישום נגד סרבן דיווח. יחד עם זאת הם מסרו: "אנחנו שומרים לעצמנו את האופציה לנקוט בכל אמצעי שיש ברשותנו".
"עלות הסקר היא 400 מיליון שקלים שמתפרסים על פני עשר שנים", הסביר שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס. "בימי השיא של הסקר עובדים בנושא יותר מ-2,500 אנשי מקצוע בתחומים שונים".
נשים סוקרות מצליחות יותר
אריה אהרון, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש בלשכה מציין עוד נתון מעניין שהעלו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: הנשים הסוקרות משיגות תוצאות גבוהות יותר מאשר סוקרים גברים. עוד נתון שמתגלה עד כה בין 25%-30% מן הכתובות הרשומות היום של אנשים הן כתובות "בעלות עניין", כלומר, לצרכי מס או אפילו חנייה.
בלמ"ס מביעים שביעות רצון מן הפעילות עד כה משיתוף הפעולה ומתפעול הסוקרים. בעיה מרכזית אחת שצצה במהלך תקופת הסקר הייתה מבצע "עופרת יצוקה" שפגע בפעילות התקינה של הסוקרים באזור הדרום וניתן לראות עד כה שביחס לשאר חלקי הארץ ישנו אכן פער של 15%-20% בביצוע הראיונות באזור הדרום.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבטיחים תוצאות במחצית 2010, "הכל פונקציה של כסף, אם היה לנו תקציב גדול יותר לעובדים רבים יותר היינו יכולים לסיים מוקדם יותר", ציין פרופ' יצחקי.