בית משפחת מרמלשטיין במזכרת בתיה, 5:30 בבוקר. שלי מרמלשטיין יוצאת לעוד יום עבודה שגרתי. עד לפני כמה שנים היא הייתה מורה, נשברה מהמשכורת הנמוכה, ולאחרונה פתחה שני גנים עם שותפה. אבי, בן זוגה, הוא עובד בנק שנוסע ממזכרת בתיה לתל אביב בשני אוטובוסים כדי לחסוך כסף על דלק ועל חניה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"כשהילדה בוכה בפרידה בבוקר, שם אני הכי מרוסקת. אני מתחילה לחשוב האם זה היה שווה או לא. זה ויתור מאוד גדול, אתה לא נפרד מהילדים שלך בבוקר, יש בקרים שאני נוסעת לבד באוטו ובוכה", סיפרה מרמלשטיין בעצב. "ואני עוד גננת, אני רואה את ההורים האחרים מגיעים בבוקר ומקבלת את הילדים, בזמן שמישהו אחר עושה את זה עם הילדים שלי".
אצל שלי התיזוזים מתחילים לפנות בוקר. משפחת רוט-ששוני נעזרת במי שרק אפשר - בבייביסיטר ומבשלת, הכל בשביל לצלוח את אחר הצהריים. האב, אבשלום, צלם עיתונות שקופץ בין זירות בשעות לא שגרתיות, האם גלית מנהלת בכירה בחברת סלולר שתחזור תמיד אחריו, בסביבות השעה 8 בערב.
כשאבשלום מגיע, מיד מגיעים גם רותם ורוויטל שגרים בבניין ליד. כולם מגויסים ללוח הזמנים הבלתי אפשרי הזה. "אנחנו חיים את הרגע פה, כל רגע קופצים ממשימה למשימה. יש את דניאל, את אחותה, את הסבתא, לרותם יש אותי ולה יש אותו. אנחנו מתפקדים פה כמו קציני מבצעים", העידו בני המשפחה.
למרבה הצער, זו המציאות בבתים רבים בישראל. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 49% מההורים העובדים מדווחים כי הם מתקשים לתפקד במשפחה בשל מחויבויות בעבודה. "60% מהמשפחות בשוק העבודה בישראל הן משפחות דו-קריירה - שני בני הזוג עובדים בהן במשרה מלאה", אמרה מלי אלקובי, מומחית לאיזון משפחה וקריירה ומנכ"לית 'דינמיקס'.
לדבריה, "אפשר לשלב בין הורות לקריירה, אך זה הופך ונהיה יותר ויותר קשה בחמש שנים האחרונות בגלל היעדים שאנחנו נדרשים לעמוד בהם גם בחיים הפרטיים וגם בעבודה".
משקיעים יותר בילדים - ויש לכך מחיר
"העלייה נובעת מעליית המדד, עליית מחיר הדירות, חינוך פרטי טוב יותר שאנחנו נותנים לילדים, ומזה שאנחנו קונים להם גאדג'טים, טלוויזיות וטאבלטים. אנחנו משקיעים בילדים יותר וזה עולה יותר כסף", אומר יוסי אש, מומחה לכלכלת המשפחה מטעם 'אש לידור פילוסוף'.
"בשביל לחיות היום ברמת חיים סבירה בישראל, צריך ששני בני הזוג יעבדו ויביאו משכורת הביתה", מספרת רויטל שטרן רץ. "הייתי עוזרת חשבת בחברה ציבורית, מה שאומר עבודה רציפה של 24 שעות ביממה. לא הרגשתי רגשות אשם, אבל מאוד מאוד התגעגעתי לילדים". קרובי משפחתה אף העידו על מצב שבו אחת הילדות אפילו לא הכירה אותה, כיוון שחזרה בשעות מאוחרות הביתה.
קריירה מושלמת לצד הורות מושלמת? אין דבר כזה
גלית רוט-שושני, אשתו של אבשלום, חוזרת הביתה בסביבות 8 בערב. היא ובעלה כמעט לא רואים את הבית - ולא בטוח שזה משתלם להם. "איך שהחודש מתחיל זה באזור ה-11 אלף שקלים. "וזה עוד לפני שקנית קוטג'. ההכנסה שלנו לא מגיעה לרמת ההוצאות שלנו, איך שלא נסובב את זה. אנחנו גומרים את החודש חנוקים וחיים במינוס", העידו בני הזוג. "רגשות אשם יש כל הזמן, במיוחד בימים שאני חוזרת מאוחר והבנות כבר ישנות", סיפרה גלית.
ואכן - מדד חדש של ה-OECD חושף שהישראלים עובדים קשה, לא חוסכים כסף ולא רואים את הילדים. במדד האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים - הישראלים נמצאים במקום החמישי מהסוף. מעלינו דנמרק והולנד, מתחתינו צ'ילה, קוריאה ומקסיקו. "אנחנו רוצים הכל וזה הבסיס של הקושי. מה שנדרש מאיתנו זה לוותר על הרעיון שנעשה קריירה מושלמת והורות מושלמת. הסוד שבאיזון הוא בוויתור" - מסבירה אנאבלה שקד, מרצה ומנחת הורים ממכון אדלר.
"הייתה סיטואציה שקרעה לי את הלב. פעם יצאתי מהבית לעבודה ב-9 וחצי בערב וחזרתי ב-2 בלילה. בעלי אמר שמאז שהלכתי ועד שחזרתי, הילד ישן שעה, קם כל הזמן ובכה. הבנתי שההרגשה הזו קשה מנשוא", סיפרה רויטל שטרן-רץ. אחרי 3 שנים היא נשברה - והחליטה להפחית בנח המשרה כדי להיות קצת יותר בבית.
סקר שערך עבור חדשות 2 מכון שילוב מילוורד בראון מגלה כי 35% מההורים דיווחו שהם נמצאים עם הילדים בבית פחות משעתיים מדי יום. רק 21% אמרו שהם בבית יחד איתם כארבע שעות. 76% מהאימהות ו-63% מהאבות דיווחו על רגשות אשם בגלל שהם לא מספיק בבית עם המשפחה.
ופתרון של ממש לסוגיה? עדיין אין. לא למדינה שמתקשה לאכוף אפילו את חוקי העבודה הקיימים - ולא להורים שנאבקים כלכלית ומנסים לנווט בין עבודות תובעניות לבין פשוט לראות את הילדים. בינתיים, כנראה, נישאר עייפים.