הבטיחו לנו שבתי הספר יפסיקו להיות בתי חרושת לציונים, שהמורים יהפכו להיות גיבורי תרבות, שהם ילמדו לעומק ויחנכו לערכים, הבטיחו לנו שוויון בין הילדים - אז במלאות שנה לממשלה בדקנו מה נשאר מכל ההבטחות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
פחות מחודש אחרי שנבחר, שר החינוך שי פירון הטיל את הפצצה הראשונה: ביטול שיטת המיקוד - התלמידים ילמדו פחות נושאים, אבל ייבחנו על כולם בבגרות, בלי הגרלות. בהמשך החליט פירון להקפיא את בחינת המיצ"ב, שיצרה לחץ גדול בבתי הספר.
אבל כל זה היה רק קדימון לקראת התוכנית הגדולה שהבטיחה "יש עתיד", הנוגעת לצמצום מספר בחינות הבגרות. "התלמידים ייבחנו ב-4 מקצועות: מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצוע בחירה אחד מתוך מבחר מוגבל", הצהיר אז יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד.
זה מה שכוללת בסוף התכנית שגיבש השר פירון: תיערך בחינת בגרות בכל המקצועות, אך ברובן תתקיים בחינה אחת בלבד. בחינות הבגרות יחלו רק בכיתה י"א ו-30% מהציון יורכב ממטלות פנימיות. "בסופו של דבר מספר בחינות הבגרות יצומצם עוד יותר, ממה שהן צומצמו, דומה יותר לחלום שהיה לי בהתחלה", מסביר היום פירון. "אבל בחרנו דווקא בלמידה המשמעותית, דווקא במקום שידליק לתלמידים את העיניים".
שילוב חרדים וביטול פסיכומטרי?
הבטחה נוספת הייתה ביטול הצורך בבחינה הפסיכומטרית. "זה לא הגון ולא ראוי שתלמידים במדינת ישראל לא יסיימו את כיתה י"ב, באופן כזה שבו יש להם את כל הכלים כדי להמשיך את לימודיהם", הצהיר אז פירון. כאן הצליח שר החינוך לרתום את כל האוניברסיטאות ובימים אלה פועלת ועדה שמטרתה למצוא נוסחה שתאפשר קבלה למוסדות על סמך ציוני הבגרות בלבד - בחלק מהמקצועות.
ההבטחה הבאה נחשבת אצל רבים לחשובה ביותר אצל "יש עתיד" בכל הנוגע לשילוב חרדים. "בכל בית ספר במדינת ישראל יילמדו לימודי ליבה", הצהיר אז השר יאיר לפיד. "בית ספר שלא ילמד לימודי ליבה - לא יקבל תקציב".
ומה בפועל? בנוגע למוסדות הפטור שבהם לומדים תלמידים חרדים מכיתות א'-ח' נחקק חוק המקטין את התקצוב שלהם - אך הוא עדיין לא מיושם. בישיבות הקטנות דבר לא השתנה - הן מקבלות תקציב בדיוק כפי שהיה בממשלה הקודמת, למרות שהן לא מלמדות את מקצועות הליבה.
הבשורה שלא הובטחה בבחירות
הבטחה נוספת שטרם יושמה נוגעת למורי הקבלן. "מורי הקבלן זה דבר שחייב להיעלם מהעולם", הכריז שר החינוך. "במהלך השנתיים הקרובות אנחנו נצמצם את התופעה הזאת עד למינימום".
"כשהשר מודיע על רפורמה כמו קייטנות הקיץ, או יום חינוך ארוך, ציל"ה, מיל"ת, זה נעשה באמצעות עוד מורות ומורי קבלן חדשים", טוענת לילי בן עמי רכזת הקואליציה הארמית להעסקה ישירה.
אבל הבשורה הגדולה ביותר של פירון, שאולי הכי נזכור מהקדנציה שלו, דווקא לא הובטחה בשום מצע בחירות: הארכת שנת הלימודים בשלושה שבועות עד 21 ביולי תחילה לילדי כיתות א' ו-ב' ובעוד שנתיים, אם לא יהיו בעיות תקציב מגן חובה ועד כיתה ה'. "יש לנו אחריות לכל ילד בישראל בכל שעות היממה, בכל מקום בארץ, בכל שלב גיל", אמר השר.
"חולם רעיון ומכנס מסיבת עיתונאים"
מה שאפיין את השנה הראשונה של כהונת פירון הוא ריבוי ההצהרות וההבטחות - החל מלימודי השואה מכיתה א' ועד להוספת סייעות וצמצום הצפיפיות בגני הילדים - תכניות שכולן, לדבריו, בשלבי עבודה.
"עושה שרושם שהשר מתעורר בבוקר חלם על רעיון נחמד ופשוט מזמן מסיבת עיתונאים, כשאף אחד במטה לא יודע, אף אחד בשטח לא יודע", אומרת רונית תירוש, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך.
אבל הביקורת המרכזית עליו שהוא בוחר לעסוק בנושאים פופולריים ולא בהכרח בנושאים הכי חשובים. "תנו לי שנה להטמיע, שנה ליישם, תנו לי לעבוד עכשיו, לעבוד, לעבוד, לעבוד, מבוקר ועד בוקר, עכשיו צריך להתגייס במובן הגדול ביותר כדי ליישם", מבקש שר החינוך בתום שנת כהונה.
אין ספק שפירון הביא איתו רוח חדשה למערכת, אבל ייקח עוד זמן עד שנדע עד כמה התכניות שלו חלחלו לשטח ובעיקר איך הן השפיעו על חינוך ילדינו.