תלמידים הממתינים בתור להיכנס לכיתה שבה לומדים יותר מ-40 ילדים - כך מתחיל כל שיעור באחד מבית הספר בבאר שבע. הבעיה הזו שמשותפת להורים ולילדים מכל הארץ הוציאה אתמול לכיכר רבין בתל אביב הורים שמחו על הצפיפות שבה לומדים ילדיהם, לא רק בכיתות, אלא גם במסדרונות, בחצרות וברחבות של בתי הספר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"בתחילת השנה הילדה שלי סיפרה לי שהיא לא מוכנה לצאת לחצר הקטנה של כיתות א' ו-ב' כי נכנסו לשם שש כיתות לימוד; בשנה הבא ייכנסו שבע כיתות", מספר אורי תובל, אב לילדה מתל אביב שמוביל את המחאה. "מדובר ב-210 ילדים שנדחסים בתוך 500 מטרים רבועים".
כמעט כל הורה יודע לומר שבכיתה בישראל אמורים להיות 40 ילדים לכל היותר, אבל כמה ילדים מותר לדחוס בכל בית ספר? את התשובה לשאלה הזו כמעט אף אחד לא יודע. מתברר שהמדינה אימצה תקן שקובע כי על כל דונם ניתן לבנות לכל היותר שתי כיתות, אבל בפועל - אף אחד לא אוכף את זה.
"חדר המורים יבוטל כדי להקים עוד כיתה"
לדוגמא, בית הספר "היובל" בתל אביב משתרע על שטח של 4.6 דונמים. על פי התקן אמורות להיות בו 9 כיתות ו-360 תלמידים, אך בפועל יש בו 16 כיתות ו-500 תלמידים. בבית ספר "גרץ" בעיר, יש שטח של 6 דונמים, אמורות להיות בו 12 כיתות עם 480 תלמידים, אך בפועל יש 21 כיתות עם 600 ילדים. מהנתונים האלה עולה שהמרחב הפנוי שיש לתלמידים בבתי הספר דומה לזה של אסירים בבתי כלא בעולם המערבי.
"השנה בבית הספר של הבת שלי עומדים לבטל את חדר המורים בשביל לעשות שם כיתה נוספת", מספרת ח"כ תמר זנדברג, שמכירה היטב את התופעה המטרידה. "זה עוד אחרי שביטלו את חדר השפות, את חדר האמנות וקיצצו את הספרייה".
בבית ספר אחר בכפר סבא, ילמדו בשנה הבאה לא פחות מ-900 תלמידים. ההורים בעיר כבר שוקלים לעתור לבג"ץ נגד הצפיפות בבתי הספר. "היחס שבין מספר התלמידים למטר מרובע הוא גבוה מדי, דבר שיוצר אי-שקט, ואין שום ספק שאילו היה מרווח יותר - גם אווירת הלימודים היתה טובה יותר", אומר יאיר אברהם, אחד העותרים.
סוגיית הצפיפות לא רק נוגעת לאיכות הלמידה בכיתות, הצפיפות משפיעה מאוד על האווירה בבית הספר ועל רמת האלימות בו, ובעיקר על התחושה של התלמידים אם יש להם מקום במוסד החינוכי.
מעיריית ת"א-יפו נמסר בתגובה: "אין מדובר בתקן מחייב אלא בהמלצה בלבד. בתל אביב-יפו, החווה בשנים האחרונות תהליך מבורך של חזרת משפחות צעירות למרכז העיר, לאחר שננטש על ידיהן בעבר, יש צורך בהתאמת בתי הסר לגודל המגרשים הנתון והקיים".
בהכנת הכתבה השתתפה יעל אוסטרייכר