רוצים לקבל לפייסבוק שלכם את כל החדשות על בחינות הבגרות כולל תוצאות? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חלק I - לאומיות
פרק ראשון - קטעי מקור
1. א. תכנית באזל - עיקרה- החלטה להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, ע"פ משפט הכלל'' כלומר מדינה יהודית אשר תוכר באופן רשמי וחוקי ע"י אומות העולם.
לשם הגשת מטרה זו הוחלט לנקוט בארבעה אמצעים:
1) פיתוחה של א"י ע"י ישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה, ותעשיינים, העולים הללו יקימו את התשתית הראשונית להתיישבות יהודית המונית במולדת.
2) הגברת הרגש הלאומי היהודי, חיזוק הזהות היהודית המשותפת וחיזוק ההכרה בעולם בלאומיות היהודית.
3) פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמת הממשלות בעולם להגשמת התוכנית הציונית כלומר פנייה לראשי המדינות שיאפשרו התיישבות יהודית בהסכמתם.
4) ארגון העם היהודי בארצות הגולה ע"י הקמת מוסדות וארגונים בהתאם לחוקי המקום.
תכנית העבודה של הקונגרס השמיני תואמת את תכנית באזל בדרך הבאה: בקטע מוזכרים היסודות הבאים:
- מו"מ (דיפלומטיה), פיתוח תודעה לאומית, הכנת העם והכנת הארץ - הכשרתה של א"י לקראת הקמתו של בית מולדת. הדיפלומטיה מופיעה גם במטרה של תכנית באזל (הקמת בית מולדת ע"פ משפט הכלל) וכן היא מופיעה בסעיף השלישי של תכנית באזל - "כדי להשיג את הסכמת ממשלות העולם "...
- פיתוח התודעה : יסוד זה מופיע בתכנית באזל באמצעי מס' 2.
- פיתוח הארץ מופיע באמצעי מס' 1 בתכנית באזל.
מכאן שתכנית העבודה של הקונגרס השמיני תואמת את העקרונות של תכנית באזל וכן את רעיונותיהם העיקריים של שלושת הזרמים : המדיני, המעשי והרוחני.
ב. להלן תחומי הפעילות של "עבודת ההוה":
בתחום החינוך : הקמת "חדרים מתוקנים" שמטרתן לחזק את התודעה הלאומית
בתחום הפוליטי: השתתפות בבחירות למועצות ולעיריות במזרח אירופה לשם השגת זכויות אזרח ליהודים. במערב- לשם לחימה כנגד אנטישמיות.
בתחום הכלכלי: סיוע ליהדות רוסיה בשל גזירות השלטונות.
מדוע החליטה התנועה הציונית על פעילות זו?
לאחר מותו של הרצל ובעקבות אי השגת הצ'ארטר, לא השיגה התנועה הציונית את מטרותיה העיקריות והיה חשש להמשך קיומה, בעיקר לנוכח התחרות עם הבונד ברחוב היהודי. בעקבות כך הוחלט ע"י חלק מהחברים בתנועה הציונית לנסות ולטפל גם בבעיות של היהודים באירופה במסגרת עבודת ההווה.
שלושת התחומים, הכלכלי, המדיני והתרבותי, מייצגים את עיקרי בעיות היהודים בתקופה זו.
2. א. הגורמים המופיעים בקטע הם: מהפכה צרפתית וכיבושי נפוליאון, ירידת כוחה של הכנסייה, המהפכה התעשייתית.
- המהפכה הצרפתית העלתה את רעיון ריבונות העם
- מלחמות נפוליאון הפיצו את רעיון הלאומיות - המאבק בכובש והרצון לעצמאות.
- ירידת כוחה של הכנסייה גרם לאנשים לחפש זהות חדשה ומסגרת מלכדת.
- המהפכה התעשייתית חיזקה את כוחם של ההמונים ואיפשרה להפיץ את רעיונות הלאומיות באמצעות הטכנולוגיה שהומצאה.
ב. קשיי התנועה הלאומית האיטלקית:
- צרפת ששלטה בחלקים מן המדינה ביקשה לשמר את שלטונה .
- חילוקי דיעות בין המנהיגים האיטלקיים לגבי הדרך והמטרה /מאבק בין מנהיגות מסורתית נוסח קאבור לבין מנהיגים מהדור החדש דוגמת גריבלדי.
- פיצול בין המדינות/ נסיכויות אשר לכל אחת מהן היה אינטרס שונה - שמירת עוצמתה של כל נסיכות.
התנועה הלאומית היוונית:
- התנגדותה של האימפריה העותמאנית לכל גילוי של לאומיות העלול לעורר את השאיפות הלאומיות של עמים אחרים כבושים באימפריה.
- יחסי כוחות שנטו באופן ברור לטובת המעצמה העותמאנית.
התנועה הלאומית הגרמנית:
- פיצולה של ארץ גרמניה לנסיכויות , ערים חופשיות ומדינות אשר כל אחד מן השליטים ביקש לשמר את כוחו.
- התנגדותה של צרפת להקמתה של גרמניה מאוחדת , חזקה המאיימת על בטחונה.
- התנגדותה של אוסטרו- הונגריה להגמוניה של פרוסיה בתהליך האיחוד של גרמניה.
התנועה הלאומית הפולנית:
- חלוקתה השלישית של פולין בין מס' מדינות גרמה להעדר מסורת של מדינה מאוחדת.
- שלטונה של הקיסרות הרוסית על פולין שדיכאה כל נסיון למימוש לאומיות.
פרק שני
3. א. האזורים בהם הוקמו נקודות התיישבות היו:
יהודה, שומרון, כרמל, שפלה, ירושלים, עבר הירדן המזרחי (נהריים).
מושבה: צורת התיישבות חקלאית , בעלות פרטית על הקרקע, משק לצד הבית , גידולי מטעים ופלח'ה.
קבוצה: צורת התיישבות חקלאית, הקרקע הינה בבעלות הלאום , הגשמת עקרונות הסוציאליזם - שיויון, שיתוף , העדר רכוש פרטי.
עיר עברית ראשונה: תל אביב - הוקמה ע"י אגודת אחוזת בית, בעלות פרטית תוך דגש על תכנון קפדני של המרחב הציבורי.
קורפורציה: צורת התיישבות המשלבת את הבעלות הפרטית והקולקטיבית על קרקע ועל כלי העבודה.
ב. הפעילות להחייאת השפה :
- הקמת מוסדות חינוך לאומיים המלמדים בשפה העברית: גן ובית ספר עברי ראשון בראשון לציון, גימנסיה הרצליה - כך הפכה העברית לשפת הלימוד ושפת הדיבור היומיומית וחיזקה את התודעה הלאומית.
- מלחמת השפות - הויכוח על שפת ההוראה בטכניון ובבית הספר הריאלי - היה זה נצחון תרבותי של המורים העבריים אשר השרישו את העברית כשפת הלימוד וכשפה הלאומית.
- פעילותו של אליעזר בן יהודה: כתיבת המילון , כתיבה ועריכה של עיתונות לילדים ולמבוגרים, הנחת הבסיס להקמת האקדמיה ללשון עברית. בן יהודה ראה בשפה העברית כחלק בלתי נפרד מהלאומיות היהודיות המודרנית וכיסוד חשוב בתחייה הלאומית.
4. א. התנועות הלאומיות ניהלו מאבק לשם מימוש הרעיון הלאומי שכלל חיזוק התודעה הלאומית ומאבק פוליטי/ מדיני/צבאי לעצמאות. התנועה הלאומית היהודית שאבה השראה מדפוסי הפעילות הללו ואימצה /הושפעה מרעיונות התנועות הללו.
ב. נקודות דמיון:
- הסתייעות של התנועות הלאומיות במעצמות במהלך מאבקן הלאומי.
- השפעה של רעיונות תנועת ההשכלה , הרומנטיקה ואירועים מעצבים כמו המהפכה בצרפת ובאמריקה.
- מטרות דומות - חיזוק התודעה הלאומית כלפי פנים ומאבק לעצמאות.
נקודות שוני:
- העם היהודי לא היה מרוכז בטיריטוריה אחת.
- העם היהודי עשה שימוש בשפות שונות ולא בשפה הלאומית תוך השתלבות בתרבותן של העמים בתוכן הוא ישב.
- פילוג בתוך העם היהודי - התנגדות מבפנים בעיקר של האורתודוכסים , המתבוללים- משתלבים והסוציאליסטים.
חלק II
פרק שלישי - ממדינת מקדש לעם הספר
5. הצהרת כורש, הפעילות של עזרא:
א. תוכן הצהרת כורש והסיבות למתן ההצהרה:
כורש מסביר שאלהי השמיים עזר לו ופקד עליו לאפשר ליהודים לחזור לירושלים שביהודה ולבנות שם את בית המקדש. בהצהרה כורש נותן היתר לבנייה מחדש של בית המקדש לאלוהי ישראל בירושלים. מתן רשות לגולי בבל לעלות ליהודה. מי שלא מעוניין לעלות ורוצה להשאר בבבל- מתבקש לתרום כסף ורכוש לעולים.
הסיבות למתן ההצהרה:
- מדיניות סובלנית כלני העמים, כורש מצטייר כמלך נאור וסובלני מבחינה דתית, הוא משתמש בסובלנות הדתית ככלי לרכישת האמון של הכוהנים והעמים שתחת חסותו, כדי שישלמו לו מיסים ולא ימרדו בו.
- כורש האמין בריבוי אלים (פלותאיזם).
- כורש רצה שהיהודים ישבו ביהודה, כי היהודים הם גורם נאמן לו, והוא צריך את תמיכתם לקראת כיבוש מצרים.
ב. שלוש פעולות של עזרא וכיצד סייעו לביסוס החיים היהודיים:
- עזרא ממנה שופטים ודיינים ובכך משליט את חוקי התורה כחוקים המחייבים ביהודה.
- עזרא מקריא את התורה בציבור ומפרש אותה לעם, כדי שכל העם יבין את התורה, זו "דמוקרטיזציה של התורה" , עזרא לוקח מהכהנים את המונופול על פירוש התורה, ומעבירו ישירות לעם, שהתורה תהיה נחלת כלל הציבור.
- עזרא מכנס אסיפת עם ובה דרש מהיהודים להיבדל מהגויים ולגרש את הנשים הנוכריות. עזרא משביע את הכוהנים והלווים לגרש את הנשים הנוכריות. היבדלות מ"עם הארץ" והימנעות מנישואי תערובת בעתיד, כדי לשמור על "זרע הקודש. כדי לגרום לעם לגרש את הנשים הנוכריות עזרא משתמש באקט האבל, וחלק מהעם מקשיב לו, כי הוא בן למשפחת כהונה.
6. נחמיה:
א. לבניית החומות התנגדו הנוכרים שבאו לסחור בירושלים בשבתות, והיהודים שסחרו איתם. לאיכלוס ירושלים התנגדו חלק מהיהודים, כי לא רצו לגור בירושלים, שהיית ההררית ולא אפשרה פרנסה מחקלאות. לשמיטת החבות הנגדו חלק מהעשירים שהיו צריכים לוותר על חובותיהם של העניים.
ב. נחמיה ידע כי כל עוד הוא הפחה ביהודה , היהודים ישמרו על חוקי התורה, אבל חשש שלאחר שיעזוב, הם יחזרו לעשות פעולות הנוגדים לחוקי התורה, ולכן רצה להחתים את ראשי העם על אמנה שתחייב את העם גם בתקופות שלאחר לכתו של נחמיה.
על האמנה חתמו 84 בתי אב והיא קובעת: שהעם יחיה לפי חוקי התורה, שמיטת חובות, לא להתחתן בעמי הארץ, לשמור על השמיטה (כולל שמיטת כספים) והגשת תרומות ומעשרות לבית המקדש.
7. מחלוקות בעם בתקופת בית חשמונאי:
א. בעד המשך הלחימה: לאחר שהחזרנו את האוטונומיה הדתית וטוהר בית המקדש - יש להמשיך ולהלחם למען עצמאות מדינית, מה גם שהממלכה הסלווקית חלשה ויש לנו ברית עם רומא.
נגד המשך הלחימה: מטרת המרד הושגה, הוחזרה החירות הדתית ולכן אין להמשיך ולהילחם. יונתן התמנה לכהן גדול וירושלים שוחררה מעול המיסים.
ב. שניים מנושאי המחלוקת:
תורה שבעל פה - הצדוקים קיבלו את התורה שבכתב בלבד ודחו את התורה שבע"פ, הם טענו שעבודת האל חייבת להתקיים רק בבית המקש בראשות הכהנים. ואילו הפרושים הכירו בתורה שבע"פ בנוסף לתורה שבכתב. הם טענו שבנוסף לפולחן הדתי בבית המקדש יש חשיבות לקיום המצוות, לימוד התורה והתפילות.
השארות הנפש והעולם הבא - הצדוקים שללו את קיומו של העולם הבא, תחיית המתים וקיום שכר ועונש לאדם על מעשיו ואילו הפרושים האמינו בחיי העולם הבא, השארות הנפש וקיום שכר ועונש לאדם בעולם הבא.
פרק רביעי - ערים וקהילות בימי הביניים
בגדד
8. א. הגורמים לצמיחת ערים באירופה הנוצרית:
- התפתחות טכנולוגית שסיפקה מזון לאוכלוסיה ואיפשרה ייצור מוגבר של תוצרת מעבר לצרכים של המשק האוטארקי הנהוג עד המאה ה-11.
- גידול דמוגרפי- יצר מעמד של איכרים מחוסרי קרקע ועודף אוכלוסין בכפר.
- המהפכה המסחרית - חידוש המסחר באירופה שהיא הבסיס להקמת העיר.
ב. מבנה העיר המוסלמית :
חומה חיצונית וחומות פנימיות המפרידות בין הרבעים - חלוקה ע"פ מוצא אתני, דתי ועיסוק כלכלי.
מבנה ציבור קיימים: בתי משפט, מסגדים או בתי כנסת או כנסיות, שווקים, חמאם, ארמון החליף בעיר הבירה או בערי המחוז
בית המשפט: תפקידו היה לשפוט את אזרחי העיר ע"פ ההלכה המוסלמית
מסגד מרכזי: מוסד דתי בו התפללו הגברים מדי יום שישי ואף שימש כמרכז לימוד ודרשות.
חמאם: בית מרחץ ששימש גם מקום מפגש חברתי וגם כמקום טוהרה.
9. א. המעמד המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית: היהודים הוגדו כ"עבדי האוצר" , כפופים ישירות ללשכת האוצר של המלך. הם נהנו מהגנתו תמורת תשלום מס.
למלך היתה שליטה מלאה בהם והוא היה ראשי למכרם ולגרשם.
זכויות היהודים ע"פ כתב הפרבילגיה הן:
- ניהול עינייני המשפט בתוך הקהילה ע"י מנהיגיה.
- זכות התיישבות בעיר תמורת תשלום לאדון העיר הדתי או החילוני.
- חופש תעסוקה ותנועה בעיר
- הקצאת מקום לבית קברות
- הבטחת הגנה על יהודי העיר לעיתים ע"י בניית חומה באזור מגוריהם.
- העסקת נוצרים בבתי היהודים.
ב. מעמדם המשפטי של היהודים בעולם המוסלמי הוגדר כבני חסות - ד'ימי- בשל היותם של היהודים והנוצרים "עמי הספר" . המעמד כולל הגנה של השלטון על היהודים והענקת אוטונומיה דתית משפטית ליהודים וזאת תמורת תשלום מס גולגולת (ובעבר גם מס קרקע) והכרה בעליונות האיסלאם שבאה לידי ביטוי בתקנות המיוחסות לעומר. מעמד זה הוענק להם בזכות היותם עמי הספר כלומר עמים שחוו התגלות אלוהית בעברם וכן משום שהשלטון המוסלמי לא יכול היה לדכא את המיעוט היהודי והנוצרי ברחבי האימפריה העצומה לאורך זמן. הדבר איפשר לשלטון לעשות שימוש באוכלוסיה משכילה במסגרת הפקידות שלו.
10. א. השיטות שפיתחו תושבי בגדד לשיפור חיי היום יום בעיר היו:
- אספקת מים לעיר מנהר החידקל באמצעות סלילת תעלות, שימוש במי באר שנחפרו בחצרות הבתים ובהאת מים ע"י נושאי מים מקצועיים.
- התמודדות עם בעיית החום בקיץ: שימשו באריגים רטובים , בניית גגות כפולים, טיוח הגג בחמר רטוב מדי יום. העשירים יצרו כיפת קרח ובנו מרתפים בביתם.
בתקופת החורף הקרה , חוממו הבתים באמצעות מכתות.
בתי המגורים בבגדד שיקפו את המעמדות בכך שעשירי בגדד התגוררו בארמונות בני שתי קומות , בני המעמד הבינוני בבתים בני קומה אחת והעניים בבקתות ובצריפים.
בבתי העשירים היו גם מרחצאות פרטיות וגנים מטופחים.
החומרים מהם ניבנו הבתים העידו גם הם על ההבדלים המעמדיים.
ב. מוסדות ההנהגה היו : ראש הגולה, הגאונים (ראשי הישיבות)
ראש הגולה: מנהיג יהדות בבל, בעל אזור השפעה משלו (רשות), נציגם הרשמי של יהודי בבל בפני השלטון המוסלמי. ראש הגולה מיוחס לבית דוד כתזכורת לתקופת העצמאות של העם היהודי בארץ ישראל.
הגאונים: מונו ע"י ראש הגולה , אב בית הדין והגאון השני מתוך שש המשפחות המיוחסות בבבל. תפקידו היו : הוראה, פסיקת הלכה באמצעות השו"ת ומינוי דיינים וכן היו בידיו סמכויות ענישה רחבות.
היהודים נהנו מאוטונומיה משפטית , הם נשפטו ע"י הדיינים שמונו על ידם ועל פי ההלכה היהודית. הם נהנו מאוטונומיה פוליטית, הם מינו בעצמם את מנהיגיהם, אישור החליף למינוי היה פורמלי בלבד. היהודים התנהלו בתוך קהילתם ע"פ חוקי התורה וההלכה ונהנו בעקבות כך מאוטונומיה דתית.
פראג
11. התשובה לשאלה 11 זהה לתשובה בשאלה מס' 8 א' -ב'
12. התשובה לשאלה מס' 12 זהה לתשובה בשאלה מס' 9 א'-ב'
13. א. הגורמים לשיגשוגה הכלכלי של פראג במאה ה-16.
- פראג הפכה למרכז הקיסרות ההמסבורגית, מקום מושבו של הקיסר. כתוצאה מכך הפכה פראג
גם למרכז כלכלי.
- עליית הצריכה של תושבי פראג .
- כתוצאה מדיכוי מרד המעמדות התמקדו העירוניים בחיים הכלכליים ולא בנושאים הפוליטיים.
ב. יהודי החצר , החל מהמאה ה-16, שרתו את חצר המלך והנסיכים בדרכים שונות.
- מימון כלכלי של פעילות המלך באמצעות הלוואות וייעוץ פיננסי . מרדכי מייזל סייע למימון המערכה נגד הטורקים של רודולף השני.
- בתחום המדיני : יהודי החצר סייעו לתיווך מדיני ודיפלומטי בין המלך לבין גורמים אחרים.
- בתחום המסחרי: יהודי החצר סיפקו מוצרי מותרות לחצר המלך תוך שימוש בקשריהם עם יהודים בארצות אחרות.
תרומת מרדכי מייזל לפיתוח הקהילה היהודית בפראג:
- בניית מבני ציבור לקהילה היהודית , בית כנסת מייזל, מקוואות , אכסניות לעניים.
- סיוע כלכלי ליהודים הנמצאים במצוקה כלכלית. לדוגמא , הרבנים אשר לא קיבלו עדיין את כתב המינוי , השאת שתי נשים יהודיות מדי שנה.
מבית הספר לחמן נמסר כי הכתבה מציגה הצעת פתרון בנקודות מקוצרות לבחינה האינטרנית בהיסטוריה א' לשימושכם. פיתרון זה אינו מהווה תחליף לפיתרון הבחינה המלא. למידע נוסף וייעוץ מקצועי - ביה"ס "לחמן בגרות ופסיכומטרי" www.lachman.co.il
פתרונות נוספים: