לכאורה נגמרו התירוצים: החוק החדש לשוויון בנטל ניתק את הקשר בין תעסוקת חרדים לשירות צבאי, ותיאורטית - מחר בבוקר 25 אלף בחורי ישיבה יכולים לצאת לעבוד. גם בלי החוק זה כבר קורה מתחת לפני השטח, כי העוני מזמן הכריע את הכף. הנשים החרדיות, ובעקבותיהן גם הגברים, יוצאות לעבוד.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זו תהיה כיתה, פה ילמדו מתמטיקה, אנגלית, מחשבים", מסביר בהתרגשות שר הכלכלה נפתלי בנט בסיור במרכז התעסוקה החדש בירושלים שייפתח בקרוב. "עד היום אמרנו לחרדים שהם לא יכולים לעבוד בלי לשרת בצבא, וזו הייתה מדיניות לא חכמה".
אלא שהבעיה עמוקה מאוד, הרבה מעבר להכשרה תעסוקתית לחרדים או תואר אקדמי כשר למהדרין. כאלה יש בשפע. הבעיה היא מה שמחכה לבוגרים בחוץ. "השם שלי היה חצי שנה ב-Alljobs ולא קיבלתי אף הצעה", סיפר ישראל, בן 36 ואב לשבעה ילדים. "אני מחפש עבודות בתחום הנדל"ן ומבקשים תמיד אנגלית ומתמטיקה, שלחרדים יש בעיה עם זה. אז כל האפשרויות חסומות".
אהרון זילבר, אחראי הכשרה ותעסוקה בקהילה באשדוד, הסביר כי "אם מישהו היה חוזר עם מכונית לבית הכנסת וכולם היו רואים שטוב לו, החרדים היו הולכים לעבוד במכפלות של 20, לא של חבר מביא חבר. אבל מי שעובד חוזר הביתה ואומר שעדיף היה אם לא היה לומד לתואר".
עם זאת, יש גם חרדים בעלי השכלה אקדמית שהשתלבו היטב בשוק העבודה, גם במקומות מהם בני ברק נראית רחוקה מאוד. עורך הדין רוני פאלוך, בוגר המחזור הראשון של לימודי משפטים בקמפוס החרדי בקריית אונו מרגיש בבית במשרדו בתל אביב. לדבריו, דווקא הצד השני הוא זה שמתקשה להתרגל.
"הבעיה היא שאין מספיק מעסיקים שמוכנים לקלוט - שואלים 'מה עם שבת?', 'מה עם נשים?', 'מה אם הוא ירצה אוכל כשר?'. כולם רוצים שהחרדים יעבדו, פשוט לא אצלם", תקף פאלוך. "מאז שאני התחלתי ללמוד המגזר החרדי עשה כברת דרך עצומה".
"העבודה היא קללה, מי שעובד הוא הנטל"
המגזר החרדי אינו אחיד ביחסו לסוגיית התעסוקה. אחד הקיצוניים מכולם הוא הרב דוד זיכרמן, שלא מותיר תקווה רבה לשינוי. "הערך ביהדות היה לימוד תורה. העבודה היא קללה, כך כתוב בתורה: 'בזיעת אפך תאכל לחם'".
לדברי הרב, בעוד 20 שנה יהיה רוב חרדי. "אז מי יוכל לבוא בטענות שאנחנו נחנך את החילונים? אמריקה תחזיק אותנו, כמו היום. הגשם מגיע בזכות לומדי התורה, אז בעצם אני מחזיק את הכלכלה. מי שעובד ולא לומד תורה הוא הנטל, לא הפוך", טען.
בין כל הסיסמאות, גם הרב זיכרמן, ברגע של כנות, הודה כי החשש הוא לא מהעבודה, אלא שההנהגה החרדית פשוט לא סומכת על הציבור שלה. "נחשפים שם לאורח חיים לא נכון", אמר, "ואני לא סומך על כך שהם יישארו דתיים-חרדים, כמו שאני לא סומך על חייל שייצא בלי שכפ"צ והגנה".
יש פער אדיר באופן בו שני הצדדים רואים את הסיפור. אולי בשל כך רק 44.5% מהגברים החרדים עובדים, לעומת כ-80% מכלל הגברים בישראל. החרדים בוחרים לראות את ההתקדמות - מספר הסטודנטים החרדים שילש את עצמו בעשור האחרון ל-7,000, ו-15 אלף שעברו במרכזי התעסוקה.
"בלי לימודי ליבה - זה לא יקרה"
בלב בני ברק מצאנו את התשובה החרדית לעמק הסיליקון - חברת רבטק, בית תוכנה כשר. "כשהייתי ילד למדתי תורה, לא חשבתי שאעבוד בהייטק. הגענו למסקנה שצריך להביא פרנסה הביתה", סיפר ישראל קובלר, עובד בחברה, שנולדה כיוזמה של רב מצרפת - מודל חדש לתעסוקת חרדים. "כל הבסיס היה חסר לנו, מכיתה א'. אנשים פה לא ידעו אנגלית, וחייבים את זה בשביל הייטק", הסביר עלי מורגנשטרן, גם הוא עובד בחברה.
למרות המאמץ של החרדים שיוצאים לעבוד להשלים פערים, לא תמיד זה מספיק, ומסתבר שרבים חושבים כי אסור ליצור את הפער הזה מלכתחילה. "הבחור הממוצע לא יכול להשלים 12 שנים - בשנה וחודש", הסביר דיקן הסטודנטים במכינה החרדית באוניברסיטה העברית, נחמיה שטיינברגר. "יש חבר'ה אצלנו שעובדים יומם ולילה וזה ראוי להערצה, אבל כולם אומרים לי שהעובדה שלא למדנו לימודי ליבה פגעה בנו".
אולי זו העובדה שהוא קורא לעצמו "חרדי מחמד", אבל רק שטיינברג הסכים לומר למצלמה מה ששמענו בשקט מרבים. הבשורה תגיע רק עם לימודי הליבה - מתמטיקה ואנגלית כבר מהיסודי. "בלי זה - זה לא יקרה, ואין שום סיבה שילד חרדי לא יעשה את זה כי זה לא יפגע בזהות שלו. אני יודע שהרבה חושבים כמוני".