שר החינוך שי פירון הכריז במסיבת עיתונאים היום (ד') על צאתה של רפורמת הבגרויות לדרך. הרפורמה תעשה בשתי פעימות: בשלב הראשון - יצומצמו מועדי הבגרויות, בשלב השני - יצומצם היקף הבחינות. כמו כן, הבחינות בכיתה י' יבוטלו, והקבלה למוסדות להשכלה גבוהה תעשה או על סמך בגרות, או לפי ציון פסיכומטרי. השינויים צפויים להיכנס לתוקף בשנה הבאה. "בחינות הבגרות הפכו לעגל זהב", הצהיר פירון, "כך נמקד את הלמידה ונגדיל את המצויינות". את מסיבת העיתונאים העברנו בשידור ישיר בחדשות 2 Online.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הרפורמה קובעת עוד כי 70% מהציון של התלמיד יהיה על סמך הבגרויות ו-30% על סמך הערכה פנימית של בית הספר. בנוסף, מספר הפעמים שבהם תלמיד ייגש לבחינת בגרות יצטמצם ב-40% בממוצע. כמו כן, תחול על התלמידים חובת התנדבות של 3 שנים. למרות ההכרזה, נראה כי לפחות בשלב הראשון יצטרכו עדיין לעבור את בחינת הפסיכומטרי כדי להתקבל לאקדמיה.
טרם נקבעו הקריטריונים המדוייקים שיאפשרו קבלה לאוניברסיטאות רק על סמך תעודת הבגרות, יחד עם זאת ברור כי הדגש יהיה על מקצועות היסוד: לשון, מתמטיקה ואנגלית. ככל הנראה, מי שייבחן במקצועות האלה בבגרות מורחבת ויקבל ציון גבוה יוכל להתקבל רק על סמך תעודת הבגרות למוסדות להשכלה גבוהה.
שר החינוך הבהיר כי השינוי ידרוש תקופת הערכות, שמטרתה תהיה להתאים את תכני הלימוד ולהכשיר את המורים לשיטת ההערכה החלופית. "הפעימה הראשונה תסמן את החזון, תתווה דרך, תעורר את השיח, תצמצם את מועדי הבחינות באופן ניכר, את מספר הבחינות לתלמיד, תחייב בעשיה קהילתית לכל אורך התיכון. היא מתחילה עכשיו", הכריז פירון.
לדבריו, בפעימה השניה ימשיכו לצמצם את היקף הבחינות מתוך שיח משותף עם כלל השותפים. "נעודד מצוינות מפני שנביא שינוי בתנאי הקבלה להשכלה הגבוהה", הוסיף, "בהסכמה עם וועד ראשי האוניברסיטאות החלטנו שמעתה כל תלמיד יזדקק או לתעודת בגרות או לבחינה פסיכומטרית כדי להתקבל להשכלה הגבוהה. ועדה משותפת תמשיך לדון בפרטים בהתאמה בין התעודה לפקולטות השונות".
שר החינוך הבהיר כי שינוי תנאי הקבלה לאקדמיה יחייב להקפיד עוד יותר על השמירה על טוהר הבחינות. "זה יחייב אותנו להקפיד יותר על רמת הבחינות ואיכותן", ציין.
"המטרה: לא להקל, לאתגר"
בדבריו שטח פירון את הסיבות שבגללן, לדעתו, יש לערוך רפורמה. "יש בישראל 430 טפסים שונים של בחינות בגרות. אנחנו מדינה שגורסת לפח טפסים בשווי של 10 מיליון שקלים והופכת את המדידה לאלוהי הלמידה", הסביר, "מדידה חשובה כשהיא בשירות הלמידה, כדי לקבל תמונת מצב נכונה של המערכת, כדי לאתר אזורי חולשה, אבל גם למדידה יש מידה".
שר החינוך הבהיר כי מלכתחילה חשב שיש לצמצם את כמות הבגרויות משמעותית. "הן יוצרות למידה לא מעמיקה, מפתחות תרבות של תקצירים, תרבות של מיקודים, ושאר מושגים שצמחו, כדי לשרת את חזון 'אחוז הזכאים'", הדגיש.
פירון הציג שבעה עקרונות הנחים בבסיסה של הרפורמה: אמון והעצמת המורים המנהלים והקהילות, יצירת רצף פדגוגי מהגן ועד האקדמיה, שינוי בתרבות המדידה, מדידה שלא משתלטת על הלמידה, התאמה של טכנולוגיות החינוך למאה ה-21, שיח מעמיק יותר בין מורה לתלמיד ומצוינות.
"למידה משמעותית נועדה לפתח מצוינות. לסייע לכל צעיר לגלות את תחומי החוזק שלו, לאפשר לו למצות את יכולותיו", ציין השר, "מטרת התכנית היא לא להקל כי אם לאתגר את התלמיד".