זולה של צעירים חסרי בית (צילום: רעות גיא)
ארכיון|צילום: רעות גיא

"בגיל 20 התחלתי להזריק הרואין; עד גיל 25 חייתי ברחוב". תשובתו של וסילי (30, שם בדוי) לשאלה כמה זמן הוא נקי מסמים מייצגת אולי יותר מכל את הקושי שבגמילה. וסילי מספר שהוא לא צרך סמים כבר שלוש שנים, עשרה חודשים ויומיים. התשובה המדויקת שלו ממחישה את המאבק של האנשים שמאחורי המספרים האילמים של דוח עמותת עלם שפורסם הבוקר. שיחה איתו ועם נפגעת תקיפה מינית פותחת צוהר למציאות העגומה של בני הנוער במצוקה בארץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

הדוח השנתי של עמותת "עלם" מפרט כי חלה עלייה חדה של 25% במספר הצעירים חסרי הבית שפנו לעמותה בשנה שחלפה. 506 צעירים בני 18-26 הסתייעו במהלך 2013 בפרויקט "מישהו לרוץ איתו" שמפעילה העמותה בתל אביב. וסילי הוא אחד המתנדבים בפרויקט שמעניק קורת גג עבור צעירים שהרחוב הוא ביתם. וסילי מכיר יותר טוב מכולם איך נראית המציאות של הצעירים דרי הרחוב, מהסיבה הפשוטה שעד לפני חמש שנים הוא היה אחד מהם.

"עליתי ארצה בגיל 15", הוא מספר, ומפרט כי כשהיה בן 20 החל להשתמש בסמים והתגורר ברחוב במשך חמש שנים. "התחנה המרכזית הייתה הבית שלי", משתף וסילי. "הייתי מתעורר אחרי שבוע בלי לאכול. לא יכולתי לעמוד על הרגליים מרוב הקריז. הייתי זרוק ברחוב בלי לעניין אף אחד. אחרי שהתאשפזתי מספר פעמים בגלל מנת יתר הגעתי למצב שזה או גמילה או מוות - לא יכולתי לחיות יותר עם הסמים ובטח שלא יכולתי לחיות בלעדיהם. לא נותרה לי ברירה".

וסילי מספר שהמפגש הראשון שלו עם אנשי עמותת עלם היה באמצעות ניידות החירום שהעמותה מפעילה. "הניידות מחלקות אוכל וציוד בסיסי לחסרי הבית. דיברתי כמה פעמים עם המתנדבים ושמעתי מהם על האפיקים הטיפוליים שהם מציעים. בהתחלה חשבתי שאני מספיק חזק כדי להתמודד עם הבעיות לבד. היום אני יודע שלולא העזרה של אנשי העמותה לא הייתי חי".

אילוסטרציה (צילום: חדשות 2)
עליה של 25% בפניות דרי הרחוב. ארכיון|צילום: חדשות 2

 

"הגעתי לעמותה אחרי שכבר הרמתי ידיים מהכל. הייתי חייב עזרה. דיברתי עם העובדת הסוציאלית ואמרתי לה שזו ההזדמנות האחרונה שלי לשיקום" משחזר וסילי, "באותו ערב שלחו אותי לגמילה". וסילי שהה חודש בגמילה שלאחריה נשלח לדירת מעבר שמפעילה העמותה אותה חלק עם ארבעה נגמלים נוספים. "פעם בשבוע הייתה מגיעה עובדת סוציאלית של עלם ונותנת לי תקווה. בזכותה הבנתי שיש חיים גם ללא שימוש בסמים".

להתחיל הכל מההתחלה

בשיחה עמו נזכר וסילי בתהליך הסזיפי של החזרה לחיים סדירים: "הייתי צריך ללמוד הכל מההתחלה: איך להתנהל בחברה ואיך לחזור לדבר עם אנשים. אני זוכר שהייתי קם בבוקר ולא יודע מה אמורים לעשות. העובדת הסוציאלית לקחה אותי להוציא תעודת זהות ולהירשם לקופת חולים. לבד לא הייתי יכול לעשות את כל הדברים הללו".

אחרי חצי שנה בדירה של העמותה עבר וסילי לטיפול במרכז יום והחל לעבוד בחנות בגדים. "התחלתי לעבוד בחנות בשביל ללמוד מחדש על יחסי אנוש", סיפר. אחרי העבודה בחנות למד וסילי עיצוב ועבד כמעצב חנויות במשך 3 שנים. בשיחה עמו הוא מספר בגאווה שכבר שנה הוא נמצא בזוגיות יציבה. כאמור, וסילי נקי כבר שלוש שנים, עשרה חודשים ויומיים. מבחינת וסילי כל יום הוא מאבק. "הפיתוי לחזור לסמים לא נגמר אף פעם. אני עוטף את עצמי בטיפול ודואג להזכיר לעצמי כמה הרבה יש לי להפסיד", טען. 

לפני שנה חש וסילי חובה להשיב חזרה מעט מהתמיכה שקיבל. "כבר שנה שאני מדריך במרכז פרטי להתמכרויות. אני מרגיש חובה להעניק תקווה לאנשים שנמצאים במצב שבו הייתי". במקביל לעבודה כמדריך גמילה וסילי מתנדב גם בפרויקט "מישהו לרוץ איתו" שתרם לשיקומו. "מצאתי לעצמי דרך חיים חדשה וחשוב לי להעביר האלה את מה שאני קיבלתי", סיכם.

אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
"המשפחה לא רצתה לשמוע". אילוסטרציה|צילום: רויטרס

"הבנתי שאני חייבת לטפל בעצמי" 

גם יסמין (19, שם בדוי), מאזור המרכז, היא חלק מהמספרים הקרים של דוח עלם. בשנה שחלפה הגיעו לעמותה 1,689 תלונות על פגיעות מיניות מבני נוער וצעירים לעומת 1,495 תלונות בשנת 2012. המדובר בעלייה של 13% בתלונות המדווחות. יסמין מספרת שכשהייתה בת שבע חוותה תקיפה מינית מצד אביה החורג. בגיל 10 עברה תקיפה נוספת מצד בן דודה שהיה גדול ממנה בכמה שנים.

יסמין מטופלת כבר שנתיים בפרויקט "בית אמיתי" שמפעילה העמותה למען נפגעות תקיפה מינית בנות 16-26. "לפני הטיפול לא יחסתי הרבה חשיבות לפגיעות שחוויתי. עם הזמן התחילו לצוף אצלי פלאשבקים מהאירועים", שיתפה הנערה. יסמין מספרת כי ההבזקים מהתקיפות הופיעו באופן אקראי. "הפלאשבקים היו מגיעים בעקבות ריח שהזכיר לי את המקרה או אפילו מגע מקרי ברחוב. אחרי שסיפרתי לבן הזוג שלי על מה שעברתי בתור ילדה הוא ייעץ לי ללכת לטיפול. כשהבנתי שהרבה מהבעיות מהן אני סובלת הן תוצאה של הפגיעה שחוויתי הבנתי שאני חייבת לטפל בעצמי". 

לדברי יסמין רק לאחר שפנתה לעמותה החלה להבין את היקף הנזק שנגרם לה. "התחלתי את הטיפול מאוד מפוחד ובלי כל מודעות להשלכות של האירועים שחוויתי. היו לי הרבה בעיות בזוגיות. יחסי מין זה לא דבר שבא לי באופן טבעי כמו אצל בנות אחרות. בעקבות הטיפול הבנתי מהיכן נובעים כל דפוסי ההתנהגות ההרסניים שפיתחתי". 

לדברי יסמין, שהיום עומדת בפני גיוס לצה"ל, העמותה היתה הכתובת היחידה בה יכלה לדבר בחופשיות על שחוותה. "המשפחה הקרובה שלי התמודדה באופן קשה עם התלונות שלי. הם לא רצו לשמוע. אימא שלי רק רצתה שאמשיך הלאה עם החיים שלי. היום בעקבות הטיפול אני הרבה יותר רגישה ומחוברת לעצמי".

בימים אלו מתקיים מבצע ההתרמה לעמותת עלם לנוער בסיכון. לתרומות היכנסו לאתר עלם www.elem.org.il או סמסו 18 למספר 2886 או חייגו ל- 2886*