חברת עמידר - מעצמת נדל"ן: חברת הדיור הציבורי שעד סוף שנות ה-70 שמה היה שם נרדף לשכונות ברות השגה לאוכלוסיות מוחלשות, מוכרת כעת - למרבה במחיר - את נכסיה השייכים לדיור הציבורי, גם במרכז הארץ. הזכאים הממתינים לדיור לא מקבלים את הדירות הללו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"עוד שבועיים אנחנו נזרקים לרחוב, עם הילדים, בפעם החמישית", אומרים דורי ומאיה שם-טוב, בני זוג, הורים לשישה ילדים, שניים מהם לוחמים בצה"ל, שעומדים בתור לדיור הציבורי. למרות שהם נמצאים גבוה ברשימה לדיור, מקום מגורים עוד לא נמצא להם.
בזמן שהם ניגשים למשרד של עמידר, אומרים שאין להם דירות לתת לזוג שזקוק לדיור ציבורי, בדיוק באותו זמן שאנשי עמידר מראים את הדירות לקונים פוטנציאליים. הקונים בדירה אחרת, ברעננה, מתפלאים על המפרט המצוין ואומרים אחד לשני: "לא ייאמן שזה עמידר".
במשרד הבינוי אומרים כי מדובר בדירות יקרות, שאפשר למכור בכסף רב כדירות יד שנייה, בזמן שבתור הממתינים יש 2,300 משפחות. ערן כהן, סמנכ"ל עמידר, מנסה להסביר: "הדירות שהוצאנו הן ברובן דירות הרוסות, שלא היה להן ביקוש, דירות שהמדינה צריכה להשקיע בשיפוץ מאסיבי שלהן".
דירות ריקות - גם במרכז הארץ
לא בטוח שזה אכן המצב: בדירה בגבעת שמואל שמוצעת למכירה המוכר אומר שהיא עברה שיפוץ לפני שנה וחצי - ועומדת ריקה כבר שנה. יוסף נוף, שממתין לדיור ציבורי, אומר כי לפחות דירה אחת מאלו שמוצעות למכירה מתאימה לו בדיוק. צחי, בנו של יוסף, משותק בכל חלקי גופו. הרופאים שיחררו אותו לביתו, אבל אין לו בית. הוא ואביו נמצאים בהמתנה כמספר 12 ברשימה הלא נגמרת.
"יש המון כעס, איזה סיכוי יש לבחור צעיר כשהוא מאושפז שכל הזמן השותף שלו לחדר יוצא משם מת?", שואל אביו. בעמידר משיבים: "זו מדיניות משרד הבינוי, אנחנו פועלים על פיה". ברחבי הארץ יש מאות דירות ריקות, עשרות מוכנות לאכלוס מיידי. באזור המרכז המבוקש אפשר למצוא דירות ריקות בלוד, בפתח תקווה וכמובן הרבה יותר בערי הפריפריה.
ממשרד הבינוי והשיכון המילה 'שיכון' ירדה משמו בחודש שעבר. כנראה שאין פעולת מיתוג שמתאימה יותר למדיניות של המשרד כלפי הזכאים לדיור ציבורי.