דליה ניהלה מאבק ארוך בחברת הביטוח "כלל" שסירבה לשלם את קצבת הסיעוד של בעלה אהרון. אחת השיטות הנפוצות של החברות היא השימוש בחוקרים פרטיים שמתחזים וממציאים סיפורים כדי לתפוס את הקשיש "על חם".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
השימוש בחוקרים פרטיים הוא הגיוני כדי לוודא שאף אחד לא עובד על חברת הביטוח. אבל יש כמה כללים ברורים שקבעה רשות שוק ההון שאסור להם לעבור. אסור לחקור כל מקרה, רק כשיש נתונים סותרים בתיק של הקשיש וסיבה אמיתית להאמין שהוא משקר. אסור להתחזות לשליחים או דוורים כדי לגרום לקשיש לצאת מביתו. אסור גם ליצור קשר עם הקשיש ולבקש ממנו לבצע פעולות שונות וגם כשמפעילים חוקר, רופא חייב לעבור על הממצאים. אלא שבשטח - זה לא מה שקורה.
"למה צריך לבוא בן אדם, לדפוק בדלת, להציג את עצמו כשליח של חברת הובלה ו'איפה החבילה' ו'לא הגיעה החבילה', ואז להפיל משהו על הרצפה כדי שהקשיש יתכופף וירים ויראה שהקשיש כן יכול להתכופף", אומרת שירלי, בתם של דליה ואהרון. "למה צריך להיות בסיטואציה הזו בכלל? מה זה מוכיח?".
"לפעמים רמת התפקוד הפיזית של הקשיש מתדרדרת, אבל לא תמיד רמת התפקוד של הראש מתדרדרת. עדיין נשאר להם הכבוד האישי שלהם", היא מוסיפה. "הם משחקים את המשחק. כשאבא שלי ישב על הספסל בחוץ וניגש אליו הבלש הזה ודובב אותו, אבא שלי כמו פולני טוב ענה 'ברוך השם, הכל בסדר, החיים טובים'. זה שהוא היה עם טיטול או זה שהמטפלת עמדה ושמרה עליו שם - את זה הם לא הראו. הם מנסים להכשיל ולהראות שהבן אדם עדיין נהנה מהחיים, זו ממש שיטה".
למרות כל התלאות הם החליטו להילחם בחברת הביטוח ולהגיש תביעה לבית המשפט. "זה היה מחוץ לעיר שלי, אבל אני אמרתי שאני אעבור את זה כדי שחברת הביטוח לא תנצח", מתארת דליה. "היא לא יכולה לעשות את זה לאדם הפשוט. הייתי מוכנה ללכת עד הסוף, עם כמה שיהיה לי קשה".
"חברות הביטוח לא רוצות לדעת"
השיטות של חברות הביטוח נחשפות דרך עדויות של חוקרים פרטיים. "השיטה הכי יעילה הייתה לבוא עם פרחים, כאילו כמו שליחים", מתאר חוקר פרטי. "הזקנים היו מגיעים לדלת, היינו מדברים איתם קצת ומצלמים אותם מתפקדים. אין זקן שלא ירוץ לדלת כדי לקבל פרחים. להגיד לך שלא כאב לי הלב לפעמים? אבל זו הפרנסה, ובחלק מהמקרים באמת מדובר ברמאים".
"חברות הביטוח לא רוצות לדעת", מוסיף החוקר. "העיקר שתביא להם חומרים ושהם לא יצטרכו לשלם. נוח להם שאנחנו נעשה את העבודה השחורה והם ייצאו נקיים. ברור שהם יודעים מה קורה זה לא סוד, אבל פשוט לא רוצים לדבר על זה. הם שופכים על זה הרבה מאוד כסף. ברור שאם אתה מביא הרבה חומר תישאר ותוכל לעלות את המחיר שלך. על זה אנחנו חיים, שם הכסף הגדול".
במקרה של ז'נט הסירוב של חברת הביטוח היה תמוה במיוחד. היא חולת ALS, שמאושפזת בבית חולים שיקומי, אך עדיין לא סיעודית מבחינת חברת הביטוח. "פנינו לחברת הביטוח ואז הם אומרים 'אנחנו מצטערים, זה מרכז שיקומי והמחלקה שהיא נמצאת בה היא לא מחלקה סיעודית אלא מחלקת מונשמים כרוניים", מתארת בתה יסמין. "זאת אומרת שהשלט בכניסה מכתיב אם אמא שלי זכאית לקבלת הגמלה או לא זכאית, מצבה כבר הפך להיות לא חשוב. מה עוד יעשו בשביל לא לשלם לאדם מה שמגיע לו?".
הנתונים של רשות שוק ההון על מה שקורה בבתי המשפט מדהימים. 95% מהמקרים מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בסודיות מוחלטת. "הסכמי הפשרה והסודיות הם חלק מהטקטיקות של למשוך זמן והגעה להסכם פשרה בשלב מאוחר, כשחלק מהכסף עובר למבוטח אבל אותם האחוזים שנשארים אצל חברת הביטוח נשארים חסויים והציבור לא יודע", מסבירה עו"ד גלית קרנר, מומחית לתביעות ביטוח.