לצד הקייטנות ה"רגילות" שמתקיימות בכל קיץ, קייטנות של רכיבה על סוסים, תיאטרון או מוזיקה, ישנן גם קייטנות המבקשות לשים דגש על אלמנט נוסף - בטיחותם של הילדים. כך למשל עמותת "אל הלב", עמותה המוקמת בירושלים, מציעה במהלך הקיץ קייטנת העצמה אישית וביטחון אישי לתלמידי ותלמידות בית הספר היסודי, תוך שימוש בתכניות ייחודיות ובסדנאות של אומנויות לחימה והגנה עצמית - במטרה למנוע אלימות כלפי נשים, נערות וילדים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
העמותה הוקמה ב-2003 על ידי שתי נשים שעסקו באומנויות לחימה, וביקשו לעזור לנשים ולבנות ללמוד אומנויות לחימה בסביבה תומכת נשית. עם הזמן הבינו המייסדות כי מלבד אומנויות הלחימה, יש צורך לתת כלים מעשיים, פשוטים ויעילים להגנה עצמית, על מנת לאפשר לכל אישה וילדה לשמור על עצמה ועל אורח החיים אותו היא בוחרת.
"רוח הקייטנה היא של הגנה עצמית ואומנות לחימה מעצימה", מסבירה חנה ויינברגר, רכזת ההדרכה בעמותה. "הרעיון הוא להעצים את הילדות והילדים וללמד אותם כלים להגנה עצמית שמתאימה לילדים. במהלך הקייטנה הילדים עוברים סדנא מרוכזת של בטיחות אישית, בה מתייחסים לכוחות שיש לנו כדי לשמור על עצמנו. הילדים לומדים מהם הגבולות שלי, גבולות גוף, מהו מגע נעים ולא נעים ועל הזכות והיכולת להגיד 'זה לא נעים לי'".
עוד מסבירה חנה כי הילדים עובדים על היכולת לספר למשפחתם וליצור שיתוף בבית כשמשהו קורה. "אנחנו מכירים את הנתונים הסטטיסטיים בהם אחד מכל 5 ילדים נפגע, ואלו נתונים קשים מאוד", היא מוסיפה. "לכן אנחנו פועלים בעדינות, אבל עם הרבה אנרגיה. כלומר מעבר ליכולת לדווח על פגיעה שיוכלו גם להגיד, 'אנחנו חזקים ובואו נלמד מה לעשות' כמובן בצורה מותאמת גיל. אנחנו נותנים להם כלים פיזים כדי שירגישו את הכוח שיש להם בגוף - להגיב אם חלילה יהיו במצב מסוכן. אנחנו רוצים לתת להם תחושת ביטחון, אפילו רק בהליכה ברחוב".
"היא חוזרת הביתה כמו אמזונה"
ירון, אבא של לוטוס בת ה-9, מספר כי החליט לשלוח את בתו לקייטנה, משום שמדובר במקום בו מסייעים לבנות להוציא החוצה את קולן, שפעמים רבות מושתק בבתי הספר. "הן לומדות אומנויות לחימה שזה ממש דבר נדיר, מדברים איתן באופן מאוד כנה איך להתמודד עם סוגייה מינית, הטרדות מיניות, אנשים זרים", הוא מסביר. "יום אחד הבת שלי הגיעה הביתה ושאלה אותי אם אני יודע מה אומרים לאדם זר ברחוב. כששאלתי אותה מה אומרים, היא התחילה לצעוק '"לך מפה! אני לא מכירה אותך! תעזוב אותי!'. כששאלתי אותה מה עושים אם הוא לא עוזב אותה, היא התחילה להדגים לי איך היא מכה אותו ומפילה אותו ארצה".
"ילדות היום בדרך מבית הספר עלולות לספוג כל כך הרבה הערות ברחוב, מהערות של 'מותק איזו יפה את' ועד לאפילו אמירות קשות יותר, לכן זה טוב שנשים ידריכו אותה מה עושים כשזה קורה", הוא מוסיף. "וזה לא רק דיבורים, הן לומדות להשתחרר מתפיסות ולהגיב בכוח לדברים. הן מעיזות לצרוח אם קורה משהו. היא חוזרת הביתה ונראית כמו אמזונה. פתאום אני רואה מישהי הרבה יותר חיה מול העיניים. החיבור בין הגוף לקול הפנימי שיוצא החוצה זה הדבר הכי מעצים שנערה או ילדה יכולות לחוות".
ירון מסביר שהיתרונות של הקייטנה אינם רק תיאורטיים. "יותר קל לי לשלוח אותה לסופר לבד, או שתלך לחברה לבד. וזו גם החוויה שלה, היא מרגישה שהיא יכולה ללכת לבד ובמציאות של היום זה מאוד חשוב לדעת הגנה עצמית, אין סיבה שבנים ידעו אבל בנות לא".
גם הדס, אמא לרוני בת ה-11, שלחה הקיץ בפעם השנייה את בתה לקייטנה. "זה מקום שמעצים בנות בכל דבר, ההרגשה היא שהן הולכות לשם וזו מנת ביטחון ועוצמה בלתי רגילה", היא מתארת. "יש גם אלמנט נוסף שזה האלמנט של ההגנה העצמית והביטחון האישי. הילדים שלנו הם מאוד עצמאיים ואנחנו רוצים שיהיה להם את כל הכלים להגשים את עצמם ולפרוץ קדימה, והתפקיד שלנו הוא גם לתת להם את הכלים בעולם שהוא לא תמיד בטוח".
הדס מספרת כי כבר בשנה הראשונה, היא שמה לב לשינוי הדרמטי שחל בביטחון העצמי של בתה. "זה פתח לנו שיח חדש בבית. היא חוזרת הביתה ומלמדת את כולנו וכולנו מתאמנים איתה. לפני ששלחתי אותה לשם קצת חששתי שהיא תיחשף לתכנים מבהילים, כי כשמלמדים על התגוננות מלמדים גם ממה מתגוננים, אבל למרות שהם מדברים על הדברים המסוכנים שיש בעולם, דווקא הילדים רוכשים כאלה כלים להתמודדות שהאפקט הוא הפוך. פתאום אפשר לדבר על דברים ואז הם הופכים להיות פחות מפחידים".