"מדינת ישראל עושה מעט מדי על מנת לעקור תופעות חמורות של גזענות ושנאה בקרב בני הנוער ועל מנת לקדם חיים משותפים" - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (חמישי). "משרד החינוך לא השכיל לאורך שנים להפוך את החינוך לגשר בין חלקי החברה הישראלית רבת השסעים ולאחד בין המגזרים השונים בה", טען המבקר.
המבקר, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, ערך במשך למעלה משנה ביקורת על האופן בו משרד החינוך מחנך לחיים משותפים ולמניעת גזענות - והממצאים המדאיגים הוגשו היום לנשיא ראובן (רובי) ריבלין. שפירא טען כי משרד החינוך הוא "הכלי המרכזי למיגור תופעות של גזענות, שנאת האחר ופלגנות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"ההיסטוריה של העם היהודי מצווה עלינו לזכור מדי יום ביומו את התוצאות הנוראות של גזענות ושנאת האחר", כתב המבקר במבוא לדוח. "עלינו לשנן את לקחי העבר ואת הסכנות הטמונות בזרעי הגזענות, שעלולים להתפשט בכל חברה אנושית".
"הנושא עולה על סדר היום החינוכי רק באופן אקראי"
במהלך שנת 2015 בדק משרד המבקר כיצד משרד החינוך פעל לעידוד חיים משותפים ולמניעת גזענות, בעיקר לאחר שהשר הקודם שי פירון קידם את תכנית "האחר הוא אני". הדוח מצא כי התכנית לא יושמה במלואה.
גם בקיץ 2014, לאחר אירועי ההסתה והגזענות שליוו את מבצע "צוק איתן", הגדיר משרד החינוך כיעד את המלחמה בגזענות - אך לדברי המבקר הנהלות משרד החינוך "נמנעו בפועל מלנקוט את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית פדגוגית, ארגונית, תקציבית ואופרטיבית מספיקה להתמודדות מערכתית, אפקטיבית, וארוכת טווח לקידומו והטמעתו המערכתית של הנושא בקרב תלמידים"
"הנושא עולה על סדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים", הדגיש שפירא. גם דוחות שעסקו בעבר בנושא לא יושמו באופן מלא, ומשרד החינוך לא גיבש כלי מדידה על הגזענות במערכת החינוך.
"החשש: המילים היפות לא גובו במעשים"
כמו כן התברר כי בלימודי האזרחות וההיסטוריה לא נכלל נושא המאבק בגזענות והצורך בחיים משותפים.מבדיקת משרד המבקר עלה כי פחות מ-1% מכלל ההשתלמויות של המורים עסקו בנושא הגזענות: "מדובר בכשל בהכשרת מורים לאזרחות ובמקצועות אחרים רלוונטיים".
"המדינה אינה עושה שימוש מושכל ומספק במערכת החינוך על מנת ליצור גשרים בין חלקי החברה", סיכם שפירא. "ממצאים אלה מעלים חשש כבד כי המילים היפות והחשובות בנושא מיגור הגזענות והחינוך לחיים משותפים לא גובו במעשים ולא נוצקו להן התכנים הנדרשים".
על-פי נתונים שנאספו על-ידי המטה למאבק בגזענות, עד חודש מרס 2016, תועדו 31 מקרי גזענות מסוגים שונים הקשורים להתנהלות משרד החינוך ומוסדות חינוך שונים - 16 מתוכם כנגד ערבים, 6 כנגד מזרחים, 4 כנגד דוברי רוסית, 3 כנגד הקהילה האתיופית ועוד 2 נגד פליטים. מדובר על זינוק מדאיג ביחס לתקופה המקבילה ב-2014, אז עמדו סך מקרי הגזענות במוסדות החינוך על 19.
"שרי החינוך מתחלפים מדי מספר שנים במשחקי הכיסאות הפוליטיים, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מעדיפים להשליך הרחק מהם את תפוח האדמה הלוהט", מסר עו"ד נדאל עות'מאן, מנהל המטה למאבק בגזענות. "דוח המבקר והליקויים עליהם הוא יצביע אמנם חשוב, אך הרבה יותר קריטי תהיה הנכונות של משרד החינוך ליישם רפורמות שיבטיחו עיסוק אינטנסיבי ושיטתי בחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות".