קטיה לומוב, חיילת בודדה לוחמת ברדלס, היא רק בת 20 - אבל הספיקה כבר להתמודד עם קשיים ומשברים שמספיקים לחיים שלמים. עומר, חייל בודד בן 19 ולוחם נח"ל, נגרר לחיים ברחוב - ואף התגורר בבית רעוע על עץ. השניים ממצאו לעצמם בית חם ב"בית של בנג'י": המקום החם ל-90 חיילים בודדים הגיע לתפוסה מלאה וכעת נמצא בתהליך גיוס מימון והשגת קרקע - על מנת לאפשר לרבים נוספים קורת גג ותחושה של בית.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
קטיה עלתה מרוסיה בגיל 6 עם אימה ושבעת אחיה, ובעקבות קשיים כלכליים היא ואחיה נשלחו לפנימיות. האור הראשון בחייה הגיע אחרי עוד סוף שבוע שבו היא נשארה בפנימייה, כאשר הודיעו לה שמעכשיו תהיה לה משפחה מארחת. חווה סלובודקין אירחה את קטיה והייתה כמו אימא בשבילה, שחיכתה לה בכל סוף שבוע והעניקה לה חום ומשפחה. אחרי שנים שסוף סוף היה לבית ומשפחה ורגע לפני גיוס חווה נפטרה מסרטן וקטיה שוב נשארה לבד רחוקה מתחושה של בית. "אני מתגעגעת אל חווה, היא הייתה הכול בשבילי", נזכרת קטיה בהתרגשות, "כל החיים שלי עברתי ממקום למקום, דברים שלא קורים במשפחה נורמלית. כשהחיילים מדברים עם ההורים, לי אין את זה".
עומר, בן 19 חייל בודד ולוחם בגולני, היה ביסודי תלמיד מצטיין אך בעקבות בעיות בבית הוא נגרר לרחוב, לסמים ואלכוהול. בפעם הראשונה שהחליט לעזוב את הבית המקום הראשון שחשב עליו היה בית עץ ביער בירושלים - לא רחוק משכונת מגוריו שם בילה זמן רב עד אשר התגלגל למקום אחר ולבסוף נעצר. בבית העץ הפתוח שמסביבו רק עצים, עומר היה מבזבז את זמנו, משתמש בסמים ובעיקר מנסה לשרוד. "לא תיארתי לעצמי שאגיע לסיטואציות האלה. אני לא חושב שזה משהו שחושבים עליו אלא מתגלגלים אל זה", סיפר עומר.
קטיה ועומר נלחמו כדי להגיע לשירות קרבי וכשהצליחו הם קיוו למצוא גם את המקום הזה בסוף השבוע, שאליו הם חוזרים ומשאירים את הקושי והצרות מאחוריהם. ואז הם הגיעו לבית של בנג'י – בית ל-90 חיילים בודדים ברעננה, שהוקם על שם רב סרן בנג'י הילמן – מ"פ באגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה. לאחר שנהרג, משפחתו של בנג'י הבינו שהיה לו קשר מאוד מיוחד עם החיילים הבודדים שלו וגילו כי הוא היה נשאר איתם בסופי השבוע בבסיס. כשהם התחילו לחקור את הסיבה הם הבינו שהפתרונות שנותנים לחיילים בודדים אינם מספקים ולכן הם החליטו להקים את הבית.
"הבית של בנג'י הוא הבית הכי גדול ללוחמים בודדים בארץ והוא מספק את כל הצרכים שלהם", מציין שאול רורקה - מייסד ומנכ"ל העמותה. "יש לנו משפחות מתנדבות שמכבסות לחיילים את הכביסה, שמחליפות להם מצעים, שמנקים ומכינים להם את האוכל. רק שיחזרו לבית אמיתי", הוא מוסיף. גם לקראת שחרור מחכה לחיילים מרכז הכוונה בבית של בנג'י, שעוזר להם להתחיל לבנות את החיים שלהם באזרחות.
הבית של בנג'י הוא יותר מבית בשביל החיילים הבודדים שרובם מגיעים מחו"ל, עוזבים את המשפחות שלהם ועולים לישראל בכדי לשרת את המדינה. 25 מהם גדלו בארץ אך נפלטו מבתיהם והבית של בנג'י מהווה עבורם פינה חמה. "אומנם אני חייל קרבי אז אני לא הרבה בבית", מסביר עומר, גר בבית של בנג'י כבר חצי שנה, "אבל במהלך השבוע כשקשה לי, אז כשאני חושב על הסופ"ש ועל בית אז אני חושב על הבית של בנג'י וזה עושה לי טוב".
"במהלך כל החיים שלי לא היה לי באמת חדר משלי שאני יכולה להיות רק אני", מספרת קטיה שגרה בבית של בנג'י שנה וחצי ועוד חודש משתחררת ותיאלץ להיפרד מהמשפחה שבנתה לה שם. "גם בפנימייה הייתי עם עוד 3 אנשים בחדר ולא היה לי את המקום שלי. בפעם הראשונה שהגעתי לפה לריאיון אישי ואמרו לי שיש לי חדר לבד, לא צחקתי אבל לא האמנתי לרגע לא הגיוני שיש לי חדר לבד. עליתי למעלה, פתאום הראו לי את החדר שלי, הייתי בשוק - הרגשתי שאני מגשימה את החלום שלי".
רשימת ההמתנה של שאול מלאה כל הזמן בחיילים בודדים שצמאים לתחושה של בית. המשפחה ומאות המתנדבים שמפעילים את בית בנג'י חולמים על מבנה נוסף, סמוך לזה שברעננה, וכבר אוספים תרומות לשם כך אך חסרה להם קרקע. "הבנו שאנחנו לא יכולים לעצור איפה שאנחנו נמצאים היום", מוסיף שאול, "יש לנו את הצורך והאפשרות להתרחב ולכן אנחנו הולכים לבנות עוד בית".
"אנחנו מבקשים כמו שקיבלנו בבית הנוכחי, קרקע חומה, ציבורית", מציין שאול."מספיק להוציא 7 מיליון דולר על בית חדש, לא צריך גם לקנות את הקרקע. אנחנו עושים פה את העבודה של המדינה, של כולנו". בעירית רעננה מסרו שנושא הקרקע הציבורית ידון באהדה רבה על ידי נבחרי הציבור במועצת העיר.
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il
מעוניינים לעזור? www.benjihillman.org