סמ"ר אורון שאול ז"ל הובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין בפוריה עילית. מאות הגיעו לבית העלמין לחלוק כבוד אחרון לשאול, ביניהם הנשיא יצחק הרצוג, שרים וחברי כנסת. אחיו אופק: "היום המסע הקשה, העצוב, הכואב והמתיש שעברנו מגיע לסיומו, עכשיו המעגל נסגר". אורון נקבר לצד אביו הרצל, שנפטר ב-2016.
מתוך נאומו של הנשיא הרצוג: "יותר מעשר שנים שבהן לא הפסקתם לרגע לחכות לאורון, בכל יום שיבוא, ואף על פי שהצדק הזה, הנחוץ, האנושי כל כך – התמהמה. לא אשכח לעולם את הרגע המצמרר, המטלטל, בו קיבלתי הודעה מחבר, שלפיה האויב מדווח בטלוויזיה כי חייל, לוחם, בשם אורון נמצא בידיו. מאותו יום לא הפסקתי לחשוב עליו. מאז אותו יום ארור, עם שלם לא חדל לחשוב עליכם ולייחל לשובו של אורון".
"וכעת, ברגע הזה, הראוי, המנחם ובה בעת המייסר כל כך, אני פונה אליכם, משפחת שאול היקרה, בשם מדינת ישראל כולה – ומבקש מכם סליחה", הוסיף הנשיא. "סליחה על השנים המענות שעברתם כולכם, בציפייה לבן ולאח שיבוא. שנים שבהן לא עמדנו במשימה, בחובה: להשיב אותו לכאן – אל ערש הולדתו. אני חושב על הרצל היקר, הבעל והאבא, שלא זכה למעט החסד הזה - לראות את אורון חוזר, ללוות אותו לקבורה בקבר ישראל; והצער מפלח את הלב".
אחיו אופק ספד לו: "במשך כל השנים האלה היו לי כל כך הרבה תסריטים בראש, שאתה חוזר על הרגליים ונותן לי חיבוק, שאתה אומר לי יאללה אני בבית. זה היה החלום הכי ורוד שלי, שחלמתי שוב בכל לילה. היו גם תסריטים שחורים ששמרתי לעצמי וניסיתי להדחיק, שאתה אף פעם לא חוזר. התסריט הזה לא התממש - אתמול קיבלנו את הבשורה. סמל ראשון אורון שאול בבית. היום המסע הקשה, העצוב, הכואב והמתיש שעברנו מגיע לסיומו".
"זו תחושה בלתי נתפסת, אבל המעגל שלנו נסגר היום - עשר שנים הגיעו לסיומן. אורון שלי, אף פעם לא אהבת שמדברים בשבחך, אבל הפעם אעשה את זה. מי שזכה להכיר אותו יסכים עם כל מילה ומילה - כמה שהיית אדם טוב עם לב כזה רחב שלא יוכלו לתאר", אמר אחיו. "היה לך את הכישרון למצוא את הטוב בכל דבר וגם ברגעים הקשים. כמות תעודות ההצטיינות שהחבאת במגירה לא נורמלית".
"אורי, הסוף הזה נורא, אבל זה סוף. רצינו אחרת וחלמנו אחרת, אבל הוא אולי יביא איתו שלווה ותקווה שאתה נמצא למעלה יחד עם אבא במקום טוב", הוסיף אופק. "סליחה מכולנו שזה לקח כל כך הרבה זמן".
מתוך דבריו של אחיו אבירם: "אורון, סליחה שלקח לנו יותר מדי זמן. עשור יותר מדי. מסע שלם של בכי, תסכול, אכזבות, עצב ומעט מאוד שמחה. ושוב עצב, שקיים עכשיו. אין משהו שיכול לתאר במילים את רכבת ההרים הרגשית של הימים האחרונים".
"אורון תמיד הביא למשפחה אור ורון, שלווה שמחה ורוגע, אכפתיות והכל עטוף כמתנה קטנה. היום אנו מקבלים את המתנה בחזרה, זו סגירת מעגל חשובה גם לאורון שהעריץ את גולני וצה"ל. היה גאה ללבוש את המדים. הוא חולץ כשלוחמי גולני מניפים אותו בידיים הורות לתוך ישראל, ללא מגע של מפלצות הרוע צמאות הדם. תודה ללוחמים ולכוחות הביטחון על סגירת המעגל".
"אורון חזר, הדר יחזור אין ספק. זמן להודות למשפחת גולדין שלא שכחה את אורון. אני מאמין שהדר יחזור עם כל החטופים והחללים לקבורה", הוסיף. "תודה לציבור כולו שהיה חלק מהמאבק שלנו. זה רגע עצוב, אבל סוף סוף נחבק את השכול ונחבק אותך, ניתן לך את תשומת הלב שמגיעה לך. אח שלי גיבור, נוח על משכבך בשלום. אוהב אותך ומתגעגע מאוד".
אימו של אורון, זהבה ספדה לו: "אני עשר שנים וחצי מחכה לך, וכל יום זה נעשה גרוע יותר ואני אומרת אוי, עכשיו הוא כבר לא יחזור, יחזירו כל את החטופים מהשבעה באוקטובר ואותך לא. ואני אצטרך להמשיך לחיות בלעדיך. להפתעתי הרבה באותו יום התקשרו אליי שאפתח את הדלת, עמדה שם מורן, אמרתי לה 'מה באת אליי עכשיו מה את רוצה?'. היא ביקשה להיכנס ואמרה לי - זהבה, אורון בבית".
"אני מודה לכל הצבא, לשב"כ, לראש הממשלה, שעשו מעשה טוב אחד והביאו לי אותך. אני כל כך אוהבת אותך שאני כבר לא יודעת אפילו מה להגיד. יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל כבר אין לי כוחות. תראה את כל החברים שאתה אוהב - כולם באו להיפרד ממך יחד איתנו. רוצה להודות לאלה שחילצו אותך. אוהבת אותך, אימא".
החלל החטוף סמ"ר אורון שאול ז"ל, נפל בקרב בסג'עייה ב-20 ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" וגופתו נחטפה בידי ארגון הטרור חמאס. השבת גופתו התרחשה במהלך מבצע חשאי שהתאפשר הודות למידע מודיעיני שהתקבל, ובו השתתפו כוחות מיוחדים של אמ"ן, שייטת 13, אוגדה 162 וכן צק"ח 188 - שבו פעל גדוד של גולני, החטיבה ששירת בה שאול ז"ל.
"המאמצים להשבת שאול ז"ל, לרבות איסוף המידע והמודיעין בידי מפקדת השבויים והנעדרים ומערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין, נמשכו לאורך העשור האחרון וביתר שאת במהלך המלחמה", נמסר מצה"ל לאחר שחרור גופתו. "צבא ההגנה לישראל והשב"כ משתתפים בצער המשפחה ונמשיך ללוותה. נמשיך לפעול למען החזרת כל החטופים והשבתם הביתה".